ראשי > מאמרים בתורת ברסלב > שמחה > בשמחה יוצאים מהעבירות

בשמחה יוצאים מהעבירות

י״ד באב תשע״ט

העצבות היא מזונו של הנחש; זה שמזין אותו וזה שנותן לו את הכח להכשיל. בלעדי מזונו זה, ימות מרעב. כל כוחו של הנחש להפיל יהודי בפגמי קדושה, נובע רק מכך שהוא משרה כבדות בלב האדם, ולא נותן לו להרגיש את החיות ואת השמחה שיש בחיים היהודיים; רק לאחר שהוא גוזל ממנו את החיות והשמחה, הוא מפיל אותו לזוהמת הפגם

"צריך ליזהר מאד מעצבות ועצלות, כי עיקר נשיכת הנחש הוא עצבות ועצלות – בבחינת 'ונחש עפר לחמו' – עפר היא בחינת עצבות ועצלות שהם באים מיסוד העפר, כמובא בספרים".
(ליקוטי מוהר"ן ח"א, קפט)

מאז הכשיל הנחש את חוה באכילה מעץ הדעת, ירדה 'עפרוריות' לעולם. הנחש קולל בקללת 'ועפר תאכל כל ימי חייך', ואתו יחד נפלו בני האדם לבחינת עפר – עצבות וכבדות; בני האדם איבדו את ה'חיות' בחייהם, ונגזרה עליהם מיתה.

זה מזונו של הנחש; העצבות היא ה'לחם' של הנחש; זה שמזין אותו, וזה שנותן לו את הכח להכשיל. בלעדי לחמו זה, ימות מרעב.

כל כוחו של הנחש להפיל יהודי בפגמי הברית, נובע רק מכך שהוא משרה כבדות בלב האדם, ולא נותן לו להרגיש את החיות ואת השמחה שיש בחיים היהודיים; רק לאחר שהוא גוזל ממנו את החיות והשמחה, הוא מפיל אותו לזוהמת פגם הברית.

"כי עיקר התגברות הסטרא–אחרא הוא, על ידי עצבות, בחינת 'ונחש עפר לחמו'. עפר הוא בחינת עצבות ועצלות, כמו שאמר רבנו זכרונו לברכה. כי עיקר התגברות היצר הרע הוא בפגם הברית חס ושלום, כי 'עיקרא דיצרא בישא – לגלאה עריין' וכו', כמו שאמר רבינו זכרונו לברכה. ועיקר פגם הברית הוא על ידי עצבות, כמו ששמעתי מרבינו זכרונו לברכה, וכמובא בדבריו כמה פעמים. ועל כן, הקליפה שמתגברת בפגם הברית נקראת 'לילית' – על שם היללה והעצבות. ועל כן תיקן רבינו, זכרונו לברכה, עשרה מזמורי תהילים לתיקון הברית – שהם בחינת עשרה מיני נגינה, בחינת שמחה. כי עיקר פגם הברית הוא על ידי עצבות, בחינת 'ויתעצב אל לבו' הנאמר בדור המבול, שפגמו בברית והשחיתו את דרכם על הארץ; ולהיפך – תיקון הברית הוא על ידי שמחה, בחינת עשרה מיני נגינה" (ליקוטי הלכות, תולעים ד, ב).

* * *

נשאלת השאלה, מה עושים? איך נחלצים מהעפרוריות, הרי יש כאן 'תאונת שרשרת': העצבות מזינה את הנחש ונותנת לו כח להפיל אותנו בפגמי הברית, הפגמים מגבירים את היללה, זו מספקת לנחש 'תוספת תזונה'… עצבות גוררת עצבות, ועבירה גוררת עבירה. ומאין יבוא עזרנו?!

על שאלה זו עונה מוהרנ"ת: עיקר תקוותנו ונחמתנו היא כוחו של הצדיק!

"כי עיקר הקיום והתקווה הוא על ידי הצדיק, שהוא בחינת 'איש אשר רוח בו', שיודע בכל פעם לנשב על לב בני ישראל ולנפח העפרוריות – שהוא בחינת עצבות – מליבם, ולהלהיב ליבם לה' יתברך בהדרגה ובמידה. כי הוא יודע להפוך כל ה'יגון ואנחה' ל'ששון ושמחה' " (ליקוטי הלכות, הודאה ו, נז).

הצדיק, הוא זה שיש לו הכח לעצור את השרשרת הקטלנית של הפגמים, בכך שהוא מחדיר בנו את השמחה. "על כן, עיקר התשובה על ידי גדולי הצדיקים שיכולין לעורר הנקודות טובות שבישראל, אפילו בהגרועים המלאים עבירות – גם בהם מחפשים הצדיקים הגדולים ומוצאים בהם נקודות טובות, כי אפילו פושעי ישראל מלאים מצוות כרימון – עד שמכניסים בהם, שגם הם ישמחו נפשותיהם – ועל ידי זה הם מוציאים אותם מעבירות ומפגמים ומחזירים אותם בתשובה" (ליקוטי הלכות, שבת ז, מה).

* * *

וכיצד מכניס הצדיק שמחה לאנשים 'שוכני עפר'? הוא מגלה להם שגם בתוך העפר, נמצא השם יתברך. "היינו, שהוא מעורר אותם ומקיצם ומוציא אותן מן העפר, מזוהמת הנחש. כי הוא מגלה להם, כי מלוא כל הארץ כבודו, ואפילו בארציות ובעפר – אף על פי ששם אחיזת הסטרא אחרא – אף על פי כן, גם שם יכולין למצוא את ה' יתברך, כי 'מלוא כל הארץ כבודו ומלכותו בכל משלה' " (ליקוטי הלכות, תולעים ב, ג).

כשנתחיל להאמין לדברי הצדיק שגם בתוך העפר ניתן להתקרב לה', יפסיק הנחש 'לנשוך' אותנו בעצבות ובעפרוריות – וחיות חדשה תתחיל לזרום בעורקינו.

גולשים התעניינו גם במאמרים הבאים:

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support