ביטוח להצלחה

כ״ז בתמוז תשע״ט

שופרו של אלול מזמין לתשובה, קורא לבנים השובבים לשוב הביתה, לטהר ולמחוק כל כתם וליישר כל קמט. כעת מתעוררת בלב התשוקה הבוערת, לאסוף את השנה כולה, על שלל מאורעותיה ולהשיב אותה, יחד עם כל מה שעשינו בה, אל המקום הנכון. שתהיה השנה החולפת חוליה צרופה בכתר הכבוד של השם.

ביטוח להצלחה בקדושה

הנאספים הביטו בהתשאות על המנהל הכללי. האיש מוכר כאדם שקול, ענייני ובלתי נסחף. בדיון הנוכחי הוא נראה דווקא כאילו חצה אי אלו גבולות של היגיון. על מה הוא שח בדיוק, על הריהוט במשרדי החברה בפרוייקט העתידני שעוד לא שורטט בידי אדריכל? המנכ"ל מצידו, שקוע ראשו ורובו ברצינות תהומית בהתייעצות ערנית בנוגע לגוון העץ ממנו יעוצב הריהוט האחיד.

בשלב מסויים הטיל המנכ"ל את הפצצה. 'זכינו במכרז, וקיבלנו חסות מחברת ביטוח בינלאומית'. כעת לא היו להם לאנשי הצוות שאלות. פרויקט הבניה המורכב והשאפתני, אכן מצוי עדיין בשלבים של קודם בראשית. הוא עלול בהחלט להימתח על פני שנים. אך כל זה איננו נוגע לעתידו. אלו עניינים טכניים. בפרויקט שכזה, את החותמת מעניקה הזכיה במכרז. זכית – זה שלך.

* * *

אלול הוא חודש של תשובה ותיקון. שנה עברה, עשינו כברת דרך לא פשוטה. היו צעדים שקירבו אותנו לאמת ואמונה, יושר וקדושה. צעדים אחרים לקחו אותנו הצידה, הורידו מסך של הסתרה, וגרמו לנו לשכוח, לאבד ולהתבלבל.

שופרו של אלול מזמין לתשובה. קורא לבנים השובבים לשוב הביתה. לטהר ולמחוק כל כתם וליישר כל קמט. כעת מתעוררת בלב התשוקה הבוערת, לאסוף את השנה כולה, על שלל מאורעותיה, ולהשיב אותה, יחד עם כל מה שעשינו בה, אל המקום הנכון. שתהיה השנה החולפת חוליה צרופה בכתר הכבוד של השם.

רצון ישנו, אולם הוא מלווה בספק גדול ומכרסם. מי יודע לאן תיקח אותנו התשובה. כמה נצליח לדבוק בהרגשים הטהורים הללו, לצעוד בעקבות החרטה האמיתית, ולהשתנות באמת. הספק מביא בכנפיו יאוש. אדם מכיר את עצמו, זוכר את עצמו, ויודע שכל קבלה שיקבל כעת, וכל צעד שיבצע, לא מבטיח לו ללוות אותו בהמשך. ואם כך, מסכם איש אלול לעצמו, מדוע בכלל להתחיל?

לסיים קודם ההתחלה

הצעדים לתשובה אמיתית, נעצרים אם כן, מחמת הספק. תחושת חוסר הוודאות, ונבואת הזעם שלבטח לא נתמיד בכל זה. בפרשת השבוע שחלף יש עבורנו אמירה מאוד ברורה בנושא.

"והיה כי תבוא אל הארץ… ולקחת מראשית כל פרי האדמה… ובאת אל הכהן…" מצוות ביכורים. התורה הקדושה איננה מקמצת במילים, יורדת לפרטים ומתארת בדיוק פלאי את מצוות הביכורים. הטנא, הפירות, ההנפה והנוסח המדוייק. עד לחתימה רווית השמחה "ושמחת בכל הטוב".

הדבר פלא. נכון לעת השמעת פרשת ביכורים על ידי משה, עם ישראל מצוי במדבר. מחוץ לגבולות הארץ. כמה וכמה שלבים לפני מעבר הירדן, ובוודאי שקודם למלחמה בשבעת העממים היושבים בארץ. הרבה קודם לחלוקת הנחלות, בניית הבתים ונטיעת הכרמים. עם ישראל מצוי במדבר, לפניו התמודדויות קשות ומסוכנות, המציאות אותה מתארת התורה בפרשת הביכורים, רחוקה כעת אפילו מכנפי הדמיון. היהודי הלאה, הצועד זה ארבעים שנה במדבר, העומד מול ערפל אי הוודאות כלפי העתיד. איננו יודע מה יעלה בגורלו מחר. ואיך ייצלח את הירדן. לפניו עוד שנים של מלחמה על כל פיסת ארץ, הנחלה הפרטית בה יחנטו פירות ביכוריו שרויה מאחורי הר עצום של דאגות קודמות. ומה זה ראתה התורה לפרט באוזניו לפרטי פרטים את החג אותו הוא אמור לחגוג אם וכאשר יזכה וייצלח את שלל ההתנסויות שלפניו.

התורה פושטת את התמיהה בעצמה. כך בדיוק. מצווים אותך, יהודי יקר, לחיות כבר כעת שם. בארץ הקודש, בנחלתך הפרטית, תחת התאנה והגפן. כן, אתה הצועד במדבר חוסר הוודאות, השואל 'מי אמר שנגיע' המסתפק בשאלת המחר. ממך דורשת התורה כבר כעת, להיות וודאי, לחיות שם, מעבר לירדן ולמלחמות, לחלוקת הארץ ולימי ההסתגלות והבוסר. מצוות ביכורים משליכה את עם ישראל פנימה, אל הבית והנחלה בגבולות הקדושה.

הסוד של ביכורים זועק מתוך פרטי המצווה. מביאי הביכורים זוכים להתיחסות מיוחדת במינה. בשעה שהם באים קרוב לירושלים, אמורים גדולי וחכמי העיר לצאת לקראתם. לנטוש את בתי המדרש והישיבות ולצאת לרחובה של עיר. גם בעלי אומנויות חייבים לעמוד בפניהם. וכל הרעש הזה נעשה עבור מי – עבור תהלוכת איכרים, עמלי כפיים, הנושאים את תנובת שדותיהם לבית המקדש.

ביכורים היא מצווה שירושלים הנשגבת עוצרת לכבודה את נשימתה. משום שמצוות בכורים היא תכלית מעשה שמים וארץ. במדרש נאמר "בראשית – בשביל ביכורים שנקראו ראשית". הבכורים הם התחדשות, והשי"ת ברא את עלמו עבור ההתחדשות. עבור אותו יהודי שבתוך חיי השגרה הלאים, בעבודת השדה, בעמל ויגיעת העולם הזה, יעמוד לרגע, ויחדש את עצמו. עבור ההתחדשות הזו עוצרת ירושלים כולה סדר יומה הנעלה. יורדת אל שערי העיר ומקבלת בגילה את נושאי ההתחדשות, איכרים פשוטים שעשו מעשה פעוט אבל מלא התחדשות.

התחדשות – תכלית הבריאה

זהו סודה של התחדשות. העולם כולו לא נברא אלא עבור תנועה קטנה של התחלה חדשה. אלול הוא זמן של תשובה. הספקות גואים, הנצליח אם לאו. התורה הקדושה, בשעה בהיא מדברת אל האנשים המצויים עוד קודם נקודת ההתחלה. בטרם כניסה לארץ. מצווה ואומרת, ראה עצמך כבר שם. אם בהתחדשות עסוק אתה, מקומך חתום בגבולות הקדושה. אתה שייך כבר לניצחון, לנחלה מניבת פירות של אחרי כל המלחמות.

עם הרגשה הזו אמור יהודי להכנס בשערי התשובה. תחושת ביטחון בהירה כמו של מקבלי מצוות ביכורים. אם התורה בטוחה בך עד שהיא מצווה אותך כבר כעת במצוות ביכורים, אות ברור הוא שגורלך חתום בהצלחה נצחית. הסוד הוא, התחדשות. אם נתייחס לכל ההתחלות הטובות בהן אנו עסוקים כעת כאל מעשה של התחדשות והתחלה חדש, יכולים אנו להיות סמוכים ובטוחים, שהנצחון מצוי כבר כאן, לאו דווקא במה שיהיה אחרי החגים. הניצחון, מנקודת מבטה של התורה, הוא עצם נשיאת הביכורים לירושלים. נשיאת הקבלות הטובות, אמריות הווידוי, תנועה של כיסופין וגילוי רצון טוב. אתה כבר שם. ראוי לדבר כבר על סעודת הודיה.

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support