"את אשר יאהב…"

ה׳ באב תשע״ט

הצרות באות בצרורות, בפרטיות ובכלליות, עד כי לעתים מתגברים בנו הספקות: האם באמת ה' חפץ בנו? מהו רצון ה' מאיתנו? הצדיקים מלמדים אותנו ומחזקים בנו את האמונה, כי אין הצרה והצער באים אלא על מנת לזככינו ולקרבינו לה' יתברך.

את אשר יאהב ה' יוכיח

ידוע הדבר לכל מי שרוצה להתקרב להשי"ת, שהשלב העיקרי שהצליח לעורר אותו, הוא השלב של תקופה קשה של יסורים שעבר, או אפילו מחשבות על תכלית הבריאה, שיבוא יום בו נעלה למעלה ונקבל שכר טוב ונצחי לעולם הבא אם זכינו לחטוף מצוות ומעשים טובים, ולהיפך ח"ו גיהינום. כי דיבורים אלו ומחשבות אלה הם אלה המיישרים את לב האדם. כי מה לעשות, האמת היא אמת.

אבל, מצד שני צריך לדעת שכמו שמחשבות אלו יכולים לעורר ולחזק את האדם, באותה מידה הם יכולים לאבד את החיים ולגרום לאדם להתייאש ולהתרחק מהשי"ת.

כי עיקר הסתרת שם ה' המעורר בלב קושיות ותמיהות, וספיקות על הרחמנות של השי"ת, חלילה, הוא דווקא הצרות והיסורים שעוברים על ישראל בכלליות ובפרטיות. אנשים מגיעים למצבים שמאבדים את כל כח הסבל, ואין אפילו טיפת כח לנסות לעמוד ולהתפלל. בפרט כשהיסורים עוברים על מי שרוצה להתקרב להשי"ת, שאז כל קושי מפיל אותו לחלישות הדעת ושובר אותו כאילו הקב"ה אינו חפץ בו חלילה, במיוחד כאשר מדובר ביסורים רוחניים של בלבולים ונפילות וחוסר ריכוז וכדומה.

על כן דע לך, אחי, שהצדיקים מלמדים אותנו דעת אמת שהשי"ת הוא רחמן אמיתי והוא עושה לנו תמיד נסים ונפלאות כפי שעשה לאבותינו ביציאת מצרים, וכי בכל רגע ורגע הוא מבקש רק את טובותינו הנצחית.

ולמען האמת, מן הראוי היה לשמוח ולשוש על כל צער וצרה שעוברים עלינו, כי הם באים ממש רק כדי לדחוף אותנו לתוך הקדושה, אפילו אם מדובר ביסורים שגורמים לנו להתבטל מדברי תורה ועבודת ה', גם זה לטובתנו בכדי לכפר לנו עוונות ולהכניע את הרשעות ועזות הגוף, להיות כרצון ה'. וכמו שילד משכיל ראוי שיבין שכל עונש מאביו הוא רק בכדי לגדלו כראוי שיהיה לו חיים טובים בעתיד.

והנה ראה זה פלא, שבפרשת התוכחה, בה השי"ת מוכיח אותנו ומזהיר בהרבה עונשים את מי שלא יקיים את התורה חלילה, התורה מסיימת בסוף שכל העונשים הם "תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה וטוב לבב", ולכאורה קשה: למה התורה מזכירה דווקא את השמחה בעניין התוכחה? אלא שזהו אור הצדיקים המלמדים אותנו את עוצם גדולת הרחמנות של השי"ת, שבוודאי אינו רוצה להעניש אותנו לשם עונש, אלא רק בשביל לעזור ולסייע לנו. ומזה בעצמו יש לשמוח, שהשי"ת חושב עלינו ורוצה בטובתנו, עד כדי כך שכל העונשים הם על זה לבד שלא מבינים ומשיגים את הרחמנות של ה', ואין מקבלים את התוכחה באופן הראוי שיביא לשמחה.

וכאשר האדם מקורב לצדיקים אזי הוא מקבל כוחות הנפש ללמוד ספרי מוסר ויראה. כי במקום להבין ולשמוע את עצם הפחד מהיסורים, אפשר לשמוע מבין השיטין הפוך לגמרי, לראות עד כמה השי"ת רוצה אותנו וחפץ שנשפר מעשינו, ורק בצורה כזו יכולים להועיל לנו הדברי מוסר, ויחזקו אותנו לעזוב את כל ההרגלים הרעים. כי לולא שמאירה באדם ההתחזקות האמיתית שיש בספרי הצדיקים, אין הלב יכול לקבל את המוסר, כי ככל שידע יותר מהיסורים שמגיעים לו כך יפול וישקע יותר בהרגליו הרעים, כי כך הוא דרכו של המיואש להוסיף לייסר את עצמו, דווקא כאשר יודע כבר את הסבל שעתיד לבוא עליו.

אך כאשר נתקרב לצדיקים ונעסוק בספריהם, ונשמע את הרחמנות של ה', אזי אדרבא, נוכל בבת אחת להתנתק מכל הרע ולדלג לתוך הטוב, דווקא בזמנים של יסורים, כי נבין שאין השי"ת חפץ להעניש באמת אלא רק לגאול אותנו, ואדרבא מתוך המוסר נקבל כוחות הנפש לעמוד ולהתפלל ולעורר את הרחמים של השי"ת ולבטל את כל היסורים.

יעזרנו השי"ת שכשם שהיינו במצרים וצעקנו לה', עד שנושענו בגאולה שלמה, כך נזכה בשנה זו להתעורר מתוך הדחק לזעוק לה' שיקרב אותנו לבנין בית מקדשנו השלם.

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support