ראשי > מאמרים בתורת ברסלב > אוצר יראת שמים

אוצר יראת שמים

י״ד בסיון תשע״ט

מדוע התעלף ר' משה ברסלבר בתחילת תפילת מנחה? ומה יעץ ר' דוד צבי אוירבך לביטול גזירת הגיוס בכפיה לצבא הרוסי? ומה אפשר להפסיד על ידי נדנוד אחד של גאווה! לקט שיחות וסיפורים נפלאים מכתביהם של אותם חסידים נלהבים, בני הדור הקודם, הרה"ח ר' שמואל הורביץ זצ"ל והרה"ח ר' משה גלידמן טשנטחובר (שיחות וסיפורים)

לקט שיחות מכתביהם של הרב החסיד ר' משה גלידמן (טשנסטחובר) זצ"ל והרה"ח ר' שמואל הורביץ זצ"ל שפורסמו במשך השנים ב"מאור הנחל"

נדנוד גאווה מפסיד הכל

פעם אחת, משהביטו התלמידים בסדקי דלתו של הבעל שם טוב הקדוש, ראו אותו שהוא רועד בכל גופו ממש. אחר כך, שאלוהו מדוע רעד, והשיב הבעל שם טוב:

כמה יגיעות צריך אדם להתייגע עד שהוא זוכה שיתגלה אליו אליהו הנביא פעם אחת, וכמה יגיעות צריך אדם להתייגע עד שהוא זוכה שיתגלה אליו אליהו הנביא מתי שהוא רוצה, וכמה יגיעות צריך אדם להתייגע עד שיהא אליהו הנביא עומד מחוץ לדלתו ואינו נכנס אלא ברשות (כי אחיה השילוני, שהיה רבו של הבעל שם טוב, היה גם רבו של אליהו הנביא. וכשהיה אליהו בא לבעל שם טוב ורואה שם את רבו, היה נוטל רשות להכנס), ועל ידי נדנוד אחד של גאווה יכולים להפסיד הכל!

ומשום כך רעד כל כך בכל גופו.

וגם קודם פטירתו שמעו שהוא, הבעל שם טוב, מלחש תפילה, ומשהאזינו, שמעו אותו מתפלל "אל תבואני רגל גאווה".

(ר' משה טשנסטחובר)

המתקת הדינים – על ידי שמחה!

שמעתי מאנ"ש שבעת שיצאו גזירות הנעקריטין (גיוס יהודים בכפיה לצבא הצאר הרוסי), ואז היו כולם מרעישים עולמות על זה, לבטל את רוע הגזירה. ורבינו ז"ל עסק הרבה בענין זה (כמובא בחיי מוהר"ן) ואמר על זה כמה תורות. ואמר אז תורה י' "ואלה המשפטים", שהעצה על זה, להמתיק הדינים, היא על ידי מחיאת כף וריקודים.

ושאל אז הרה"צ הגאון ר' דוד צבי אוירבך זצ"ל (מגדולי רבני אוקראינה) את מוהרנ"ת חתנו: מה אומר הרבי שלכם שיעשו בשביל לבטל הגזירה? והשיב לו רבי נתן שרבינו אמר עצה לזה: ריקודים והמחאת כף. "ער הייסט גאר טאנצן" (הוא מצווה דווקא לרקוד).

ענה ר' דוד צבי ואמר "מיר גיפעלט אויך אזוי", גם לי נראה כך! וציווה אז גם לאנשיו שיעשו ריקודים. והדמעות והבכיות שיצאו מהריקודים האלה אי אפשר לתאר כלל.

ועל פי פשוט מובן, מוסיף ר' שמואל הורביץ, כי על ידי תחינות ובקשות בלבד, עלולים ליפול לעצבות ואז תהיה לסטרא אחרא עוד יותר שליטה בהם, כל כל עיקר הדינים והרעות נעשים על ידי העצבות, וכשנופלים לעצבות, אז אדרבא, יתגברו הדינים עוד יותר ח"ו. ועל כן העצה היא לשבר את העצבות על ידי ריקודים, וממילא ישבר וימתק הדין שבא על ידי העצבות, ויפתח הלב לבקש מהשם יתברך ויומתקו הדינים. כל זה על פי הפשט, מלבד הסודות הגדולים והעליונים שיש בכל דבר מדברי רבינו.

(ר' שמואל הורביץ)

איך זוכים לבוא לבית האמיתי

מוהרנ"ת ור' אפרים ב"ר נפתלי (שהיה מגדולי תלמידי מוהרנ"ת) נסעו פעם בחורף והיה הקור כבד מאוד, ונאנח ר' אפרים ואמר "הלוואי ונבוא כבר לביתינו".

השיב לו מוהרנ"ת: "וכי מה יהיה לך בבית? יהיו לך דאגות אחרות! אבל אני רוצה כבר לבוא לבית האמיתי. איך זוכים לבוא בשלום לעולם האמת!"

(ר' משה טשנסטחובר)

וידבר ה' אל משה!

הר' משה ברסלבר ז"ל (מגדולי תלמידי מוהרנ"ת) היה מתפלל מנחה בערב ראש השנה בקלויז באומן. ופעם אחת כשהתחיל לומר קטורת, "וידבר ה' אל משה לאמור", נפל והתעלף, וניסו לעוררו ולקח זמן עד שהתעורר.

ומשהתעורר, שאלו אותו מדוע התעלף ואמר: שכאשר התחיל 'וידבר ה' אל משה', התבונן וחשב שה' יתברך דיבר עם משה רבינו, שהיה בשר ודם. ופירוש הדבר, שבשר ודם יכול לזכך עצמו כל כך עד שהשם יתברך ידבר איתו! וכל כך התעורר מזה, עד שהתעלף.

(ר' שמואל הורביץ)

כמה צריך לדקור…

פעם אחת סיפרו למוהרנ"ת שהרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב אמר שכשבאים הימים הקדושים, ימי אלול ותשרי, דוקר לו בגבו מהאימה והפחד שאוחזים בו מיום הדין.

והשיב מוהרנ"ת: כמה, אם כן, צריך ש'ידקור' לו לאדם אם אינו מרגיש כלל אימה ופחד…

עוד אמר הרה"ק מברדיטשוב: "כשמגיע ערב יום כיפור לפנות ערב, רועדים אפילו הדגים שבמים מאימת יום הדין". ופעם ישב הרה"ח ר' אברהם ב"ר נחמן עם אנ"ש באומן בערב יום כיפור ואכלו סעודה מפסקת, ואמר לפניהם שיחה זו בפחד גדול ויראת שמים, ונפל עליהם מורא יום הדין וברכו ברכת המזון ביראה גדולה.

(ר' משה טשנסטחובר)

סתום ונעלם!

איש אחד היה באנ"ש ור' גרשון שמו, והוא היה גר בעיר וולדניק, והיה תלמיד חבר להרה"ק בעל "שארית ישראל" מוולדניק, והוא היה כל חיותו של הרה"ק מוולדניק, שאמר עליו שהוא אחד מל"ו צדיקים נסתרים שבדור, וגם אנ"ש אמרו עליו כך.

והוא, ר' גרשון, פירש את הבית "רשימין וסתימין" שבזמר "אזמר בשבחין" כך: רשימין וסתימין – סתום ונעלם; בגו כל עלמין – מכל העולמות, שענין רבינו הק' סתום ונעלם מכל העולמות; ברם עתיק יומין – אבל אצל ה' יתברך לבד; הלא בטיש בטישין – "מכה ומכה" ענין רבינו ז"ל.

וכן אמר פעם אחת שאצל רבינו הק', בספריו, דרכו שאינו מביא שום דבר בלא שיתן עצה לזה, ואם כן, מדוע בסוף ספר המידות מביא "אין המחשבה הולכת אלא אחר העובד" (פירוש: עיקר המחשבות מתגברות על זה שעובד השם) אבל אינו מביא שום עצה לזה?

ותירץ: שמיד אחר כך כתוב "חזק", כפי שכותבים תמיד בסוף הספרים, וזו העצה לזה, שצריכים להתחזק מאוד, וזה בעצמו שיודעים שדווקא מי שעובד ה' עליו מתגברות המחשבות, זה בעצמו התחזקות גדולה שלא יפול מזה, אלא יתחזק נגד המחשבות.

(ר' שמואל הורביץ)

גולשים התעניינו גם במאמרים הבאים:

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support