אוהבים אותך
י״א בניסן תשע״ט
כל מי שהיה באומן (ובעצם מי לא היה?) בראש השנה מכיר את השיר "הקב"ה אנחנו אוהבים אותך!", וממילא יכול לענות לכל אותם השואלים: 'כיצד נדחקים בחצר אחת באומן, קהל המורכב מקשת כה רחבה של עדות וחוגים נוסחאות ומלבושים?' – מה השאלה? כולם רוצים תיקון!
הקדוש ברוך הוא – אנחנו אוהבים אותך!!!
כל מי שהיה באומן (ובעצם מי לא היה?) בראש השנה מבין את הכותרת!
ומי שמבין את הכותרת ומשמעותה, יכול לענות לכל אותם השואלים: 'כיצד נדחקים בחצר אחת באומן, קהל המורכב מקשת כה רחבה של עדות וחוגים נוסחאות ומלבושים?'
– מה השאלה? כולם רוצים תיקון! – עונה אני לאיש שיחי שאינו הראשון וכנראה גם לא האחרון שמציב בפני שאלה זו.
– בסדר, אבל איך אתם מסתדרים?
– הרי לא מדובר כאן בתפלה בלבד, אלא בנסיעה ארוכה, אכילה בצוותא, לינה ועוד?!
– תשמע, בברסלב הדברים האלו לא תופסים מקום – ברסלב היא דרך כלל עולמית, המקרבת את ישראל לאביהם שבשמים – מנסה אני להסביר לו.
אך כל זה עד לאותה שירת הנשמות, בת ששת המילים הפשוטות, פשוטות בתכלית; וכי מי אינו אוהב את הקדוש ברוך הוא?! מה מיוחד בשיר זה?
הוא אשר אמרנו, מי שהיה באומן מבין את הכותרת.
לא ידוע (לפחות לכותב השורות) מי חיבר את המילים, ומי הלחין אותם על המנגינה של "וטהר לבנו לעבדך באמת".
אך מי שעשה את זה, שבר שיא עולמי של הפלת מחיצות ברזל. מדי פעם פורצת השירה; פעם זה באולמות האוכל, ופעם בציון, שמענו את זה על גדות הנהר לאחר תשליך, ובשדה התעופה.
איי, איך לוקחים שוב את השעות האלו, שעות של שירה סוחפת, ידים מונפות, רגליים מתרוממות, פנים משולהבות: "הקדוש ברוך הוא! אנחנו אוהבים אותך!!!".
כך פשוט! אך למה לא מסתיימת השירה?! מדוע כל גל מגביר את הבא אחריו?! ולמה מצטרפים עוד ועוד אברכים לצד פשוטי עם – למעגלי השירה?! כולם שרים את אותם מילים, אך בכל זאת אין הקול אחיד, מדוע? וכי איך ייצא קול אחיד ממקהלה המורכבת מניב ספרדי גזעי, אמריקאי טיפוסי ואונגרי מקורי. הנה רוקד אברך משי לבוש שיראין, פיאותיו הארוכות מתעופפים בקצב הריקוד. ושלוב זרוע אליו אתה רואה בחור צעיר גלוח זקן, שמתחת לכיפתו החדשה (!) מבצבצת בלוריתו הגדולה המנסה למשוך תשומת לב אחרונה בטרם תיעלם ואיננה… ממולך ניצב חסיד ותיק, בעל בעמיו, השקוע בשירתו, ובמקביל מפזז תימני מבוגר בגלימה לבנה, כשמפיו נשמעת אותה מנגינה בהברה מקורית.
יש בה בשירה זו, נימת פיוס כלפי אבינו שבשמים, כאומר: אבא, אל תדינני כמעשי, הבט אל ליבי המלא באהבתך! ולא חסרה נימת התחינה האומרת: אבינו אהובינו, שובה אלינו!
אך אני שומע כאן הסבר, האנשים פשוט מסבירים את עצמם, על עזבם את בני ביתם בימי חג, על הוצאה כספית שלמעלה מהכוחות, על טילטולי ועינויי הדרך.
"אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה שאוהבים חסידי ברסלב את הקדוש ברוך הוא, בוז יבוזו לו!" הן אלו הם האנשים של הצדיק, המדברים אל הקב"ה מידי יום כדבר איש אל רעהו, בכל עליה וירידה שופכים הם את ליבם לפניו, כאשר לימדם רבינו הק' הנחל נובע מקור חכמה. ובאחת יודע אני מה מביא את כל המגוון הזה לכפיפה אחת, עניין משותף לנו לכולנו, "לאהבה את ה' אלוקינו ללכת בכל דרכיו ולדבקה בו".
אם יכנס אדם לבנק, ימדוד את הקהל המגוון ויזרוק שאלה לחלל: מה הקשר בין כל האנשים האלו? היזכה לתשובה?! הרי כאל חסר דיעה יתייחסו אליו, "הן כולנו צריכים לכסף, וזה אשר קיבצנו לכאן!". ואם תביט לתוך חנות מזון עמוסת קונים, התתמה 'מה המשותף לכולם?' ידוע תדע כי כל אשר נשמה באפו זקוק למזון, והוא אשר מביא את הקונים לחנות.
אף אתה אל תתמה על אלפי המתקבצים בימי ראש השנה באומן, טעום טעמו את יינו של רבינו הקדוש, ואת האור הגנוז בספריו, ומרגע זה אחודים ומקושרים הם באלפי תלמידיו ההולכים בדרכו, שואפים להתעלות, במעלות העבודה, ומתחזקים בדרגא בו הם נמצאים. כי ברסלב היא חסידות של תמימות ופשיטות, אמת ואמונה, ובמושגים כאלו אין מקום להבדיל בין מוצא למוצא, עדה לעדה, קהלה לקהלה, וכמו שאנו מתפללים בראש השנה: "ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם"
גולשים צפו גם ב:

הברסלבים הראשונים
מסמך מרתק שרשם זלמן שזר מפיו של הרה"ח ר' שמואל מאיר אנשין על התקרבותו לברסלב, על עלייתו ארצה ועל חסידי ברסלב הראשונים בירושלים.

כולם יהיו ברסלב
האם כל הצדיקים שחיו אחרי רבי נחמן לא היו צדיקים? האם לעתיד לבוא כולם יהיו ברסלב? האם חובה על כל אדם להתקרב לרבי נחמן ולהיות חסיד ברסלב? תשובות - בפנים

צעקת החיפוש
החיפוש אחרי נקודת הטוב הוא מעשה הקנאות הראוי ביותר עבור קדושת יהדותנו. והחיפוש הזה מתחיל בספרי הצדיקים, עובר בהכרח דרך שיחת חברים, ונעשה שלם ומוחלט מתוך בירור עצמי.

גילוי העולמות (א)
לכל אדם ידיעות אודות המציאות, אותן קנה באמצעות כוחות החכמה והבינה שלו ובאמצעות הנתונים שנמסרו לו על ידי חושיו. אולם "דעת" היא התוודעות מסוג שונה אל המציאות. הכוונה לגילוי של הקודש בכל דבר, חיבור כל…

המלך והכפרי
"...פנה המלך אנה ואנה וראה כי אין איש, וכי כל שריו ועבדיו הנאמנים עזבוהו לנפשו, ומשכך, מצא המלך עצמו מיואש. הביט לכאן ולכאן, החל צועד מעט "עד שמצא בית כפרי אחד", ותוך שהוא מבוסס את…

בענין השמחה…
נקודת השמחה בעצם היהדות אמורה ללוות את הנפש לכל מקום אליו תתגלגל. המצוות והטוב שיש בכל יהודי, די בהם כדי להחיות את נפשו תמיד, בכל מצב. חיי אמונה הם כאלו שאינם נתונים לחסדי המצב והמקום.…

מחשבות ודמיונות
"כשעושין שחוק וקומדיה, אזי נוסע אחד ומכריז וחושב כל הדברים שיעשו על הקומדיה. ואף שהוא תאווה לשמוע, אף על פי כן, אין זה השחוק בעצמו. וכן, כשבא להחדר שעושין שם הקומדיה, יש שם מצוייר על…

אני הגבר ראה עני
דומה כי בחודשים האחרונים אין צריך הסבר על אבל מהו, ועל צער מהו ועל פחד וחשש. מגיפה? חווינו. מלחמה? אנחנו בעיצומה ה"י. הקינות יאמרו כמעצמן; אני הגבר ראה עני – אני ממש, עני ממש... אבל…

סוף סוף באומן…
מי בכל זאת עקבו אחר הספינה וניסו לנצל כל פירצה אפשרית בכדי להסתנן לתוכה? היו אלו שני אברכים צעירים מירושלים, הלא הם מיודענו רבי אברהם יעקב גולדרייך וחברו המושבע רבי שמואל שפירא...

עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ?
מדוע נחרב בית המקדש?! על איזה עוון גלו בני ישראל בגלות קשה שכזו!? מה גרם לכך שאבדנו מארץ ישראל?! לימוד עמוק מתוך דברי מוהרנ"ת בליקוטי הלכות

ריקודם של "החסידים המתים"
תיאור מרתק, מעטו של הסופר דניאל צ'רני, על ליל שבת אצל חסידי ברסלב בשטיבל הברסלבי ברחוב נובוליפיה בוורשה לפני מלחמת העולם השניה.

תפילה לזכות להגיע לציון
חוברה על ידי הרה"ח רבי יצחק ברייטער זצ"ל, הי"ד, בתקופה שבה לא ניתן היה להגיע לציון. כעת, בעקבות מגיפת הקורונה שסגרה את הגבולות בין המדינות, הפכה התפילה הזו שוב לרלוונטית...

איכה ישבה? בדד!
אם מטרת התוועדות החברים היא להאיר זה לזה ולקבל זה מזה, איך יתכן שכשיצאנו מאותה התקבצות נשרנו אותו דבר ולא השתנינו רוחנית במאום? למה איני חש בשום התרוממות רוחנית לאחר 'שיחת חברים'?

גביע מתנה לרבי
הם יצאו לדרך מבעוד מועד, שבוע לפני ראש השנה, והביטו בשמים שצבועים היו באפור קודר, גוון שאינו מבשר טוב. אם תהיה הדרך מלווה בסערות של שלג ומלאה בתקלות ועיכובים לא יספיקו להגיע לראש השנה... (סיפורים)

אומן אומן ראש השנה
באמת, רואים בחוש שכולם בסוף מסתדרים, אף אחד לא נשאר רעב או נטול שינה ואם לשפוט לפי מבע פניו של בעלי בימים שלאחר ראש השנה אצל הצדיק – אף אחד גם לא ממש סובל. הלוואי…