כד אתי יתרו…
כ״ו בשבט תשפ״א
אפילו אם יודע בעצמו שמעשיו מקולקלים הרבה וכבר נכשל במעשיו פעמים אין מספר, אף על פי כן זה היום הוא חדש לגמרי ויכול גם ממקומו שהוא שם להגדיל ולקדש שמו יתברך, אפילו הגרוע שבגרועים
'זה כבר גובל בבזיון חמור, כמוהו כעשיית שחוק מהשם יתברך' – הוא חושב לעצמו במרירות עצומה. ליפול ולקום, להיכשל ושוב להתחזק, להתלכלך ולשוב ולהתחדש, כמה פעמים אפשר להבטיח להיטיב ולחזור לסורו ולקבל על עצמו פעם נוספת, זה נראה לו כחוכא ואיטלולא.
"לולי שהיו ישראל משליכין מעצמן החכמות, לא היו מקבלים התורה, כי היו יכולים לכפור בכל ח"ו, ולא היה מועיל להם כל מה שעשה משה רבינו עמהם, אך ישראל עם קדוש ראו האמת, והשליכו החכמות, והאמינו בה' ובמשה עבדו, ועל ידי זה קיבלו התורה" (ליקוטי מוהר"ן, קכה).
זה נשמע מוזר שבר-דעת יכחיש הכל, אחר שעיניו רואות במוחש גילויים נוראים שכאלו. אבל אחר הטעיה זו של ענוה פסולה ניתן להבין זאת; הוא יכול להודות שה' גדול ונורא ושהוא שליט בעליונים ובתחתונים, אבל הוא מוציא את עצמו מהכלל, מתוך חלישות הדעת זו, שאין זה לפי כבודו יתברך ששפל וחסר לב שכזה – אשר ימים ושנים מוסיף ליפול ולפגום – יעבדנו. ולכן הוא מתרפה ומתרשל, ולבסוף מתייאש לגמרי חלילה. כך, שבסופו של דבר הוא לא בא לקבל את התורה מחדש וכופר ביכולתו להתחדש ולהתחיל מחדש.
"אך ישראל עם קדוש ראו האמת והשליכו החכמות ועל ידי זה קיבלו את התורה"; הם הבינו שעליהם לקבל את האמת מפי משה, ושאין להם להתערב לפי הבנתם מה מביא כבוד ונחת רוח לה' יתברך, ורק משום כך הטו שכמם לקבל את התורה.
וכך מלמדנו צדיק האמת: "עיקר גדולתו של הקב"ה הוא, שגם הרחוקים ממנו יתברך מאד מאד גם הם יתקרבו לעבודתו, ובזה נתייקר ונתעלה שמו יתברך למעלה ולמטה!" (ליקוטי עצות, התחזקות ב). לא רק שהשי"ת סובל ומאריך אף וחונן את גודל רחמיו וחנינותיו לדלי נפש אלו, אלא שזהו עיקר גדולתו כבודו ויקר תפארתו! עד כמה רחוקה הבנה זו מדעתנו העלובה…
ומוהרנ"ת לומד מכך הלכה למעשה: "על כן אין לאדם לייאש עצמו מלהתקרב לעבודת השם מחמת שנתרחק מאד מהשם יתברך על ידי חטאיו המרובים אף שהרבה לעשות רע ח"ו, כי אדרבא, ממנו דייקא יתעלה וישתבח ויתגדל כבודו יתברך ביותר".
את המקור לכך מביא רבינו הקדוש (ליקוטי מוהר"ן, י) מדברי הזוהר הקדוש (יתרו סט:) שאומר, שבשעה שיתרו בא ואמר "כי עתה ידעתי כי גדול ה'" אז נתייקר ונתכבד ונתעלה שם השם למעלה ולמטה, והוא מוסיף: "נמצא, זהו כבודו, כשבני אדם שהם מחוץ לקדושה, מקרבים את עצמם לפנים מהקדושה ומכניסים אותם לפנים, זהו כבודו" (ליקוטי מוהר"ן, יד).
בכך נבין מדוע מתחילה פרשת 'קבלת התורה' במעשה יתרו: כאן נעוצה ההתחזקות העצומה לכל אחד ואחד לדורות בבואו לקבל את התורה הקדושה מחדש, שכן זהו עיקר קבלת התורה, וכפי שרמוז בתחילתה של פרשת קבלת התורה: "בחודש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני", ודרשו חז"ל: "לא היה צריך לכתוב אלא 'ביום ההוא', מהו 'ביום הזה', שיהיו דברי תורה חדשים עליך כאילו היום ניתנו" (רש"י). ומשמעותה של התחדשות זו, היא שלא ליתן למשחית הזה של ייאוש והסתכלות מגונה על עצמו, לבוא ולנגוף ולהרפות ידיו מלהתחדש ולקבל את התורה מחדש.
לכך פותחת פרשתנו במעשה יתרו, להורות שלא זו בלבד שאין זה נכון שהרחוק והמסואב והמשוקץ ביותר אינו כדאי לבוא מעתה לעמוד ולשרת, אלא אדרבה, אם הוא התרחק שוב ונפל ביותר הרי שמצד אחד הנחת רוח והכבוד שייצאו ממנו עולים על הכל, "כי אדרבא, ממנו דייקא יתעלה וישתבח ויתגדל כבודו יתברך ביותר".
יתרו הרי "לא הניח עבודה זרה שלא עבדה" (רש"י). עבודה זרה כוללת פגמי כל התורה כולה ח"ו, הוא היה שקוע בעמקי עמקים. ודווקא כשרחוק זה חזר והכיר בבוראו נתחדש ממנו כבוד ה' באופן נפלא ונשגב שכזה.
מוהרנ"ת מוסיף ולומד מגילוי זה של יתרו הלכה למעשה: "אפילו אם יודע בעצמו שמעשיו מקולקלים הרבה וכבר נכשל במעשיו פעמים אין מספר, אף על פי כן זה היום הוא חדש לגמרי ויכול גם ממקומו שהוא שם להגדיל ולקדש שמו יתברך, אפילו הגרוע שבגרועים, מאחר שעתה כוונתו לשמים ורוצה עתה להניח טלית ותפילין ולהתפלל, שבוודאי הוא מגדל ומקדש שמו יתברך מחדש כפי אותו היום, שזאת העבודה אינו יכול להשלים שום מלאך ושרף, ואפילו נשמות קדושות של ישראל שבגן עדן העליון אינם יכולים להשלים העבודה הזאת. אדרבא, כל מה שיודע בנפשו שהוא גרוע ומקלקל ביותר, על ידו דייקא יתגדל ויתקדש שמו הגדול ביותר בבחינת כד אתי יתרו ואמר עתה ידעתי כי גדול ה' כדין אסתלק ואתיקר שמא דקודשא בריך הוא עילא ותתא, כי כל מה שהבעל דבר מתגבר על האדם ביותר, כשהאדם חזק בדעתו ומחזק עצמו, אזי אדרבא, נתהפך הכל לטובה, שעל ידי זה נתגדל ונתקדש שמו יתברך ביותר על ידו דייקא" (ליקוטי הלכות, קריאת התורה ו, יז).
גולשים צפו גם ב:

הברסלבים הראשונים
מסמך מרתק שרשם זלמן שזר מפיו של הרה"ח ר' שמואל מאיר אנשין על התקרבותו לברסלב, על עלייתו ארצה ועל חסידי ברסלב הראשונים בירושלים.

כולם יהיו ברסלב
האם כל הצדיקים שחיו אחרי רבי נחמן לא היו צדיקים? האם לעתיד לבוא כולם יהיו ברסלב? האם חובה על כל אדם להתקרב לרבי נחמן ולהיות חסיד ברסלב? תשובות - בפנים

צעקת החיפוש
החיפוש אחרי נקודת הטוב הוא מעשה הקנאות הראוי ביותר עבור קדושת יהדותנו. והחיפוש הזה מתחיל בספרי הצדיקים, עובר בהכרח דרך שיחת חברים, ונעשה שלם ומוחלט מתוך בירור עצמי.

גילוי העולמות (א)
לכל אדם ידיעות אודות המציאות, אותן קנה באמצעות כוחות החכמה והבינה שלו ובאמצעות הנתונים שנמסרו לו על ידי חושיו. אולם "דעת" היא התוודעות מסוג שונה אל המציאות. הכוונה לגילוי של הקודש בכל דבר, חיבור כל…

המלך והכפרי
"...פנה המלך אנה ואנה וראה כי אין איש, וכי כל שריו ועבדיו הנאמנים עזבוהו לנפשו, ומשכך, מצא המלך עצמו מיואש. הביט לכאן ולכאן, החל צועד מעט "עד שמצא בית כפרי אחד", ותוך שהוא מבוסס את…

בענין השמחה…
נקודת השמחה בעצם היהדות אמורה ללוות את הנפש לכל מקום אליו תתגלגל. המצוות והטוב שיש בכל יהודי, די בהם כדי להחיות את נפשו תמיד, בכל מצב. חיי אמונה הם כאלו שאינם נתונים לחסדי המצב והמקום.…

מחשבות ודמיונות
"כשעושין שחוק וקומדיה, אזי נוסע אחד ומכריז וחושב כל הדברים שיעשו על הקומדיה. ואף שהוא תאווה לשמוע, אף על פי כן, אין זה השחוק בעצמו. וכן, כשבא להחדר שעושין שם הקומדיה, יש שם מצוייר על…

אני הגבר ראה עני
דומה כי בחודשים האחרונים אין צריך הסבר על אבל מהו, ועל צער מהו ועל פחד וחשש. מגיפה? חווינו. מלחמה? אנחנו בעיצומה ה"י. הקינות יאמרו כמעצמן; אני הגבר ראה עני – אני ממש, עני ממש... אבל…

סוף סוף באומן…
מי בכל זאת עקבו אחר הספינה וניסו לנצל כל פירצה אפשרית בכדי להסתנן לתוכה? היו אלו שני אברכים צעירים מירושלים, הלא הם מיודענו רבי אברהם יעקב גולדרייך וחברו המושבע רבי שמואל שפירא...

עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ?
מדוע נחרב בית המקדש?! על איזה עוון גלו בני ישראל בגלות קשה שכזו!? מה גרם לכך שאבדנו מארץ ישראל?! לימוד עמוק מתוך דברי מוהרנ"ת בליקוטי הלכות

ריקודם של "החסידים המתים"
תיאור מרתק, מעטו של הסופר דניאל צ'רני, על ליל שבת אצל חסידי ברסלב בשטיבל הברסלבי ברחוב נובוליפיה בוורשה לפני מלחמת העולם השניה.

תפילה לזכות להגיע לציון
חוברה על ידי הרה"ח רבי יצחק ברייטער זצ"ל, הי"ד, בתקופה שבה לא ניתן היה להגיע לציון. כעת, בעקבות מגיפת הקורונה שסגרה את הגבולות בין המדינות, הפכה התפילה הזו שוב לרלוונטית...

איכה ישבה? בדד!
אם מטרת התוועדות החברים היא להאיר זה לזה ולקבל זה מזה, איך יתכן שכשיצאנו מאותה התקבצות נשרנו אותו דבר ולא השתנינו רוחנית במאום? למה איני חש בשום התרוממות רוחנית לאחר 'שיחת חברים'?

גביע מתנה לרבי
הם יצאו לדרך מבעוד מועד, שבוע לפני ראש השנה, והביטו בשמים שצבועים היו באפור קודר, גוון שאינו מבשר טוב. אם תהיה הדרך מלווה בסערות של שלג ומלאה בתקלות ועיכובים לא יספיקו להגיע לראש השנה... (סיפורים)

אומן אומן ראש השנה
באמת, רואים בחוש שכולם בסוף מסתדרים, אף אחד לא נשאר רעב או נטול שינה ואם לשפוט לפי מבע פניו של בעלי בימים שלאחר ראש השנה אצל הצדיק – אף אחד גם לא ממש סובל. הלוואי…