אור בלילות
י״ב בתמוז תשע״ט
העולם הזה משול ללילה, והוא הפרוזדור לעולם הבא הדומה ליום, כמו שאמרו חז"ל. החושך הרוחני נחוץ אפוא כדי להגיע אל האור הרוחני; עלינו רק לדאוג שהחושך הזה ישמש כרקע לאמונה, לתקווה ולכיסופים קדושים, כדי שלא יישאר כלילה נצחי חלילה. (חנוכה)
אור של אמונה מאיר בלילות
"עיקר האמונה תלויה בכח המדמה, כי במה שהשכל מבין אין שייך אמונה; ועיקר אמונה הוא רק במקום שהשכל נפסק ואינו מבין הדבר בשכלו – שם צריכין אמונה… נמצא שעיקר האמונה היא בבחינת המדמה… כי עיקר תיקון האמונה היא על ידי… רוח נבואה שעל ידי זה נתברר המדמה".
(ליקוטי מוהר"ן ח"ב ח)
הקרב אבוד מראש, אך כמו לוחמים הנחושים בדעתם שלא לסגת ויהי מה, מנסות הלהבות הקטנטנות של נרות החנוכה לגרש את האפילה של לילות טבת הארוכים.
אבל החושך השורר למטה מעשרה טפחים, בייחוד ברשות הרבים, לועג למאבק העיקש של השלהבות עד טיפת שמנן האחרונה: מה ערך לקרני האור הזעירות שלכן במרחבי העלטה האינסופיים?! צוחק מי שצוחק אחרון, עוד שעה–שעתיים מקסימום ישוב החושך לאיתנו מבלי להשאיר אפילו זכר לנרות האמיצים שלנו.
אולי קצת הגזמנו בתיאור, אבל המאבק הזה מקיף את כל חיינו ואת כל העולם כולו: כוחות הרע, הגשמיות, הגויים, נראים כה אימתניים ודורסניים – האם יש בכלל שמץ של סיכוי להבזקי הטוב של הילד המסכן והחכם כנגד צבאו האכזרי של המלך הזקן והכסיל?!
העניין הוא שאנחנו בכלל לא אמורים לגרש את החושך, ולא להפוך את הלילה ליום. הקב"ה "יוצר אור ובורא חושך" כי גם לחושך של הלילה יש תפקיד חשוב בבריאה. הניצחון שלנו הוא זה עצמו שאנחנו מאירים לתוך החושך הזה משהו של משהו מאורו של היום, רק כדי שהחושך אכן ישמש כהכנה לאור הגדול שלעתיד, ולא ייהפך חלילה לעלטה מוחלטת בלי סוף ובלי תוחלת.
אנחנו מתוודעים במאמר רבינו שבכותרת על כוח המדמה [=הדמיון] שבו תלויה האמונה ובעצם כל הקשר שלנו עם בורא העולם. אומנם עיקר האדם הוא הדעת, כח השכל הצרוף שמאיר לו בבהירות להבדיל בין אמת ושקר ובין טוב לרע, אבל על ידי השכל לבדו אי אפשר להשיג את השי"ת, כמו שכתוב (שמות לג): "כי לא יִרְאַני האדם" – בידיעה ברורה כמו ראִייה. דווקא כח הדמיון שלנו, שמאפשר לנו להתייחס גם לדברים שאינם מוחשיים וברורים, הוא זה שנותן לנו כלי להאמין גם במה שמעל לכל הבנה והשגה.
השכל הבהיר משול לאור היום, כמו שכתוב: "כי יש יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור מן החושך" (קהלת ב). לעומתו כח המדמה משול ללילה, שמכונה 'ערב' משום שהדברים מתערבבים אז וקשה להבחין ביניהם. כך שדווקא בלילה שולטת האמונה, כמו שכתוב: "ואמונתך בלילות" (תהלים צב).
עוד בעת בריאת העולם קדם הלילה ליום – "ויהי ערב" – ורק אחר כך: "ויהי בוקר", שכן רק האמונה הנעזרת ב"כח המדמה" השולט בלילה, היא שמאפשרת להגיע אל הראייה הברורה של היום, אל טעמי המצוות והדעת שבהן, כמו שנאמר: "טוב טעם ודעת למדני כי במצוותיך האמנתי" (תהלים קיט).
כל העולם הזה משול ללילה, והוא הפרוזדור לעולם הבא הדומה ליום, כמו שאמרו חז"ל (בפסחים ג). החושך הרוחני נחוץ אפוא כדי להגיע אל האור הרוחני; עלינו רק לדאוג שהחושך הזה ישמש כרקע לאמונה, לתקווה ולכיסופים קדושים, כדי שלא יישאר כלילה נצחי חלילה.
הבה נהיה כנרות החנוכה, נצית שוב ושוב נקודות טובות של אור וקדושה אל תוך הערבוב והטשטוש שברשות הרבים הסואנת, וגם כשיכבה הנר הראשון לא נתייאש, ומחר נשוב ונדליק.
גולשים צפו גם ב:

הברסלבים הראשונים
מסמך מרתק שרשם זלמן שזר מפיו של הרה"ח ר' שמואל מאיר אנשין על התקרבותו לברסלב, על עלייתו ארצה ועל חסידי ברסלב הראשונים בירושלים.

כולם יהיו ברסלב
האם כל הצדיקים שחיו אחרי רבי נחמן לא היו צדיקים? האם לעתיד לבוא כולם יהיו ברסלב? האם חובה על כל אדם להתקרב לרבי נחמן ולהיות חסיד ברסלב? תשובות - בפנים

צעקת החיפוש
החיפוש אחרי נקודת הטוב הוא מעשה הקנאות הראוי ביותר עבור קדושת יהדותנו. והחיפוש הזה מתחיל בספרי הצדיקים, עובר בהכרח דרך שיחת חברים, ונעשה שלם ומוחלט מתוך בירור עצמי.

גילוי העולמות (א)
לכל אדם ידיעות אודות המציאות, אותן קנה באמצעות כוחות החכמה והבינה שלו ובאמצעות הנתונים שנמסרו לו על ידי חושיו. אולם "דעת" היא התוודעות מסוג שונה אל המציאות. הכוונה לגילוי של הקודש בכל דבר, חיבור כל…

המלך והכפרי
"...פנה המלך אנה ואנה וראה כי אין איש, וכי כל שריו ועבדיו הנאמנים עזבוהו לנפשו, ומשכך, מצא המלך עצמו מיואש. הביט לכאן ולכאן, החל צועד מעט "עד שמצא בית כפרי אחד", ותוך שהוא מבוסס את…

בענין השמחה…
נקודת השמחה בעצם היהדות אמורה ללוות את הנפש לכל מקום אליו תתגלגל. המצוות והטוב שיש בכל יהודי, די בהם כדי להחיות את נפשו תמיד, בכל מצב. חיי אמונה הם כאלו שאינם נתונים לחסדי המצב והמקום.…

מחשבות ודמיונות
"כשעושין שחוק וקומדיה, אזי נוסע אחד ומכריז וחושב כל הדברים שיעשו על הקומדיה. ואף שהוא תאווה לשמוע, אף על פי כן, אין זה השחוק בעצמו. וכן, כשבא להחדר שעושין שם הקומדיה, יש שם מצוייר על…

אני הגבר ראה עני
דומה כי בחודשים האחרונים אין צריך הסבר על אבל מהו, ועל צער מהו ועל פחד וחשש. מגיפה? חווינו. מלחמה? אנחנו בעיצומה ה"י. הקינות יאמרו כמעצמן; אני הגבר ראה עני – אני ממש, עני ממש... אבל…

סוף סוף באומן…
מי בכל זאת עקבו אחר הספינה וניסו לנצל כל פירצה אפשרית בכדי להסתנן לתוכה? היו אלו שני אברכים צעירים מירושלים, הלא הם מיודענו רבי אברהם יעקב גולדרייך וחברו המושבע רבי שמואל שפירא...

עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ?
מדוע נחרב בית המקדש?! על איזה עוון גלו בני ישראל בגלות קשה שכזו!? מה גרם לכך שאבדנו מארץ ישראל?! לימוד עמוק מתוך דברי מוהרנ"ת בליקוטי הלכות

ריקודם של "החסידים המתים"
תיאור מרתק, מעטו של הסופר דניאל צ'רני, על ליל שבת אצל חסידי ברסלב בשטיבל הברסלבי ברחוב נובוליפיה בוורשה לפני מלחמת העולם השניה.

תפילה לזכות להגיע לציון
חוברה על ידי הרה"ח רבי יצחק ברייטער זצ"ל, הי"ד, בתקופה שבה לא ניתן היה להגיע לציון. כעת, בעקבות מגיפת הקורונה שסגרה את הגבולות בין המדינות, הפכה התפילה הזו שוב לרלוונטית...

איכה ישבה? בדד!
אם מטרת התוועדות החברים היא להאיר זה לזה ולקבל זה מזה, איך יתכן שכשיצאנו מאותה התקבצות נשרנו אותו דבר ולא השתנינו רוחנית במאום? למה איני חש בשום התרוממות רוחנית לאחר 'שיחת חברים'?

גביע מתנה לרבי
הם יצאו לדרך מבעוד מועד, שבוע לפני ראש השנה, והביטו בשמים שצבועים היו באפור קודר, גוון שאינו מבשר טוב. אם תהיה הדרך מלווה בסערות של שלג ומלאה בתקלות ועיכובים לא יספיקו להגיע לראש השנה... (סיפורים)

אומן אומן ראש השנה
באמת, רואים בחוש שכולם בסוף מסתדרים, אף אחד לא נשאר רעב או נטול שינה ואם לשפוט לפי מבע פניו של בעלי בימים שלאחר ראש השנה אצל הצדיק – אף אחד גם לא ממש סובל. הלוואי…