להאיר אל החוץ
ג׳ בסיון תשע״ט
מהדלקת נרות חנוכה, כפי שהתקבלה בעם ישראל, למדנו את הדרכת התורה: יש להאיר את אור הקדושה בדרך של הוספה וגילוי, ובמקומות הרחוקים והנמוכים ביותר, בכדי להעלות את העולם ואת עצמנו אל המדרגה העליונה ביותר.
אמרו חז"ל במסכת שבת (דף כ"ב:): כך לימדו רבותינו : "מצות נר חנוכה שכל אחד ידליק בביתו נר אחד בכל יום, עבורו ועבור ביתו. והמהדרין במצווה מדליקים בכל יום נר אחד לכל אחד מבני הבית. והמהדרים מן המהדרים: בזה יש בזה מחלוקת בית שמאי ובית הלל.
בית שמאי אומרים שביום הראשון ידליק שמונה נרות, ואחר כך בכל יום מדליק נר אחד פחות, עד שביום האחרון מדליק רק נר אחד.
ובית הלל סוברים להיפך: שביום הראשון מדליק נר אחד, ובכל יום מוסיף עוד נר עד שביום האחרון מדליק שמונה.
כידוע, התקבל בכל עם ישראל לנהוג כמהדרים מן המהדרים, וכדעת בית הלל.
במחלוקת זו בין בית שמאי ובית הלל אפשר למצוא טעם עמוק בשיטת רבותיהם, הלל ושמאי, לגבי קירוב הרחוקים מאור התורה והמצוות, והארת אור השם יתברך בעולם.
במסכת שבת (דף ל"א.) מובא מעשה בגוי אחד, שבא לשמאי ובפיו דרישה מוזרה: "למד אותי את כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת". שמאי דחף אותו באמת הבניין שבידו.
כשבא לפני הלל וביקש את אותה בקשה, גייר אותו הלל, ואמר לו: "מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך, זו כל התורה כולה, והשאר פירוש הוא – לך ותלמד".
כלומר הלל, שהיה עניו מאד, סבר שיש להאיר את אור התורה לכל אחד ואחד, ואפילו לרחוקים ביותר, ואפילו הם משונים ומוזרים בדרישותיהם וברצונותיהם.
ואילו שמאי, מרוב קפדנותו וצדקותו, חשש לתת לאור התורה להאיר ולהתרחב אל מקומות נמוכים, אל תפיסותיהם ודעתם של אנשים רחוקים מאד.
לכן גם בדרך ההדלקה של נר חנוכה, שהוא קדושה עליונה ואסור להשתמש לאורו, כמובא בהלכה, יש ביניהם הבדל – הלל סובר שיש להוסיף ולהאיר בכל יום יותר ויותר, בדרך של התרחבות וגילוי. ואילו שמאי סובר שיש לצמצם ולשמור על האור באופן של התכנסות פנימה, ולכן פוחת והולך בהדלקה בכל יום.
על פי ההלכה המובאת בגמרא יש להדליק נר חנוכה דווקא ברשות הרבים, מחוץ לבית, ובמקום נמוך מעשרה טפחים (מטר אחד, בערך).
זו הדרכת התורה: יש להאיר את אור הקדושה בדרך של הוספה וגילוי, ובמקומות הרחוקים והנמוכים ביותר, בכדי להעלות את העולם ואת עצמנו אל המדרגה העליונה ביותר.
וככל שהעולם והאדם חולים ורחוקים ביותר, יש לחפש עבורם את האור הגדול ביותר כדי שיוכלו להירפא ולהגיע לתיקון השלם.
(על פי 'ליקוטי הלכות' חנוכה, מאת רבי נתן מברסלב)
[פורסם לראשונה באתר אבן שתיה]
גולשים צפו גם ב:

הברסלבים הראשונים
מסמך מרתק שרשם זלמן שזר מפיו של הרה"ח ר' שמואל מאיר אנשין על התקרבותו לברסלב, על עלייתו ארצה ועל חסידי ברסלב הראשונים בירושלים.

כולם יהיו ברסלב
האם כל הצדיקים שחיו אחרי רבי נחמן לא היו צדיקים? האם לעתיד לבוא כולם יהיו ברסלב? האם חובה על כל אדם להתקרב לרבי נחמן ולהיות חסיד ברסלב? תשובות - בפנים

צעקת החיפוש
החיפוש אחרי נקודת הטוב הוא מעשה הקנאות הראוי ביותר עבור קדושת יהדותנו. והחיפוש הזה מתחיל בספרי הצדיקים, עובר בהכרח דרך שיחת חברים, ונעשה שלם ומוחלט מתוך בירור עצמי.

גילוי העולמות (א)
לכל אדם ידיעות אודות המציאות, אותן קנה באמצעות כוחות החכמה והבינה שלו ובאמצעות הנתונים שנמסרו לו על ידי חושיו. אולם "דעת" היא התוודעות מסוג שונה אל המציאות. הכוונה לגילוי של הקודש בכל דבר, חיבור כל…

המלך והכפרי
"...פנה המלך אנה ואנה וראה כי אין איש, וכי כל שריו ועבדיו הנאמנים עזבוהו לנפשו, ומשכך, מצא המלך עצמו מיואש. הביט לכאן ולכאן, החל צועד מעט "עד שמצא בית כפרי אחד", ותוך שהוא מבוסס את…

בענין השמחה…
נקודת השמחה בעצם היהדות אמורה ללוות את הנפש לכל מקום אליו תתגלגל. המצוות והטוב שיש בכל יהודי, די בהם כדי להחיות את נפשו תמיד, בכל מצב. חיי אמונה הם כאלו שאינם נתונים לחסדי המצב והמקום.…

מחשבות ודמיונות
"כשעושין שחוק וקומדיה, אזי נוסע אחד ומכריז וחושב כל הדברים שיעשו על הקומדיה. ואף שהוא תאווה לשמוע, אף על פי כן, אין זה השחוק בעצמו. וכן, כשבא להחדר שעושין שם הקומדיה, יש שם מצוייר על…

אני הגבר ראה עני
דומה כי בחודשים האחרונים אין צריך הסבר על אבל מהו, ועל צער מהו ועל פחד וחשש. מגיפה? חווינו. מלחמה? אנחנו בעיצומה ה"י. הקינות יאמרו כמעצמן; אני הגבר ראה עני – אני ממש, עני ממש... אבל…

סוף סוף באומן…
מי בכל זאת עקבו אחר הספינה וניסו לנצל כל פירצה אפשרית בכדי להסתנן לתוכה? היו אלו שני אברכים צעירים מירושלים, הלא הם מיודענו רבי אברהם יעקב גולדרייך וחברו המושבע רבי שמואל שפירא...

עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ?
מדוע נחרב בית המקדש?! על איזה עוון גלו בני ישראל בגלות קשה שכזו!? מה גרם לכך שאבדנו מארץ ישראל?! לימוד עמוק מתוך דברי מוהרנ"ת בליקוטי הלכות

ריקודם של "החסידים המתים"
תיאור מרתק, מעטו של הסופר דניאל צ'רני, על ליל שבת אצל חסידי ברסלב בשטיבל הברסלבי ברחוב נובוליפיה בוורשה לפני מלחמת העולם השניה.

תפילה לזכות להגיע לציון
חוברה על ידי הרה"ח רבי יצחק ברייטער זצ"ל, הי"ד, בתקופה שבה לא ניתן היה להגיע לציון. כעת, בעקבות מגיפת הקורונה שסגרה את הגבולות בין המדינות, הפכה התפילה הזו שוב לרלוונטית...

איכה ישבה? בדד!
אם מטרת התוועדות החברים היא להאיר זה לזה ולקבל זה מזה, איך יתכן שכשיצאנו מאותה התקבצות נשרנו אותו דבר ולא השתנינו רוחנית במאום? למה איני חש בשום התרוממות רוחנית לאחר 'שיחת חברים'?

גביע מתנה לרבי
הם יצאו לדרך מבעוד מועד, שבוע לפני ראש השנה, והביטו בשמים שצבועים היו באפור קודר, גוון שאינו מבשר טוב. אם תהיה הדרך מלווה בסערות של שלג ומלאה בתקלות ועיכובים לא יספיקו להגיע לראש השנה... (סיפורים)

אומן אומן ראש השנה
באמת, רואים בחוש שכולם בסוף מסתדרים, אף אחד לא נשאר רעב או נטול שינה ואם לשפוט לפי מבע פניו של בעלי בימים שלאחר ראש השנה אצל הצדיק – אף אחד גם לא ממש סובל. הלוואי…