הלכות יום טוב שני לבן א"י הנמצא בחו"ל

נערך ע"י הרה"ג ר' בצלאל גלינסקי שליט"א, דומ"ץ עיה"ק ירושלים תובב"א

"הלכות יום טוב שני בחוץ לארץ" – יצא לאור ע"י חברת גלאט תור, ומופיע כאן באדיבותה

חיוב בן ארץ ישראל לנהוג יום טוב שני של גלויות בחו"ל

א. בן ארץ ישראל הנמצא בחוץ לארץ, אף על פי שדעתו לחזור לארץ ישראל, אסור לו לעשות שום מלאכה אפילו בצינעא[1], ואפילו איסור דרבנן[2], כגון הדלקת אש חדשה, וכל שכן שאסור לשוחח בטלפון אפילו בתוך ביתו[3], וטעם האיסור הוא כדי שלא יבואו בני חו"ל לזלזל ביו"ט שני של גלויות, [וראה ב"באר היטב" סק"ה, שמי שלא נזהר בזה מת במיתה משונה].

החיוב לנהוג כן רק במקום ישוב ישראל

ב. דין זה הינו רק כאשר נמצאים בתוך ישוב של ישראל או בתוך התחום ההלכתי של הישוב [שזה שיעור של לפחות 20 דק' הליכה][4], אבל אם נמצא מחוץ לתחום, מותר לו להתנהג כביום חול.

גדר ישוב של ישראל

ג. מקום שיש בו יהודים, ואפילו מעט [היינו: אפילו פחות ממנין][5], ואפילו אם אינם שומרי תורה ומצוות[6]; או מקום שאין דרים בו יהודים אבל מגיעים לשם יהודים במשך כל השנה לשם נופש[7] – נחשב יישוב ישראל ואסור במלאכה אפי' אם שום יהודי לא רואה. כמו כן אפי' מקום שאין גרים בו כלל יהודים, אבל נמצאים כעת עמו במקום יהודים תושבי חו"ל [כגון במז'יבוז', גם אם נפסוק שאין עליו שם ישוב יהודי, דבר שלכשעצמו אינו ברור], אסור לעשות מלאכה כיון שודאי יתפרסמו מעשיו ואין לך זלזול ביו"ט שני יותר מזה[8].

חידושו של ה"שבט הלוי"

ד. עוד חידש בעל שבט הלוי (ח"ד סי' עב) שכיום שיש תקשורת וכל דבר מתפרסם מיד, אף אם נמצאת קבוצה של תושבי ארץ ישראל במקום שאין שם שום יהודי – כגון קבוצת שוחטים – אסור להם לעשות מלאכה בפרהסיא כי ודאי שיתפרסם הדבר וייחשב כזלזול ביו"ט שני [מלבד חילול ה' בעיני הגויים שם].

טיסה מא"י ביו"ט שני כשהנחיתה בחו"ל ביו"ט שני של גלויות

ה. הרוצה לטוס מארץ ישראל באופן שינחת בחוץ לארץ כששם עדיין יו"ט שני, אם נמל התעופה בתוך תחום של ישוב ישראל אסור וכנ"ל[9], ואם הוא מחוץ לתחום אם יש בנמל התעופה עובדים יהודים רח"ל אסור[10] וכנ"ל, ובאופן שאין שם עובדים יהודים יש מתירין[11], ויש אוסרים כיון שמצוי שיהיו במטוס בני חו"ל שאינם שומרים תורה ומצוות.

נסיעה מאומן למז'יבוז או לשדה התעופה

ו. לפי כל מה שנתבאר [ומחמת טעמים נוספים שלא נרחיב בהם] אין שום היתר לנסוע ביו"ט שני מאומן למז'בוז' או לנמל התעופה, וכן ממז'בוז' לאומן או לשדה התעופה[12].

סוגי מלאכות המותרות ביום טוב שני

ז. אע"פ שנתבאר שאסור לעשות מלאכה אפי' בצינעא, מ"מ באופן שאפשר לתלות שעושה בהיתר, מותר לעשות המלאכה אפי' שאין לו את ההיתר, כגון: מותר לו לצאת חוץ לתחום, כי יתלו שהניח עירובי תחומין[13], וכן אין צריך להניח עירוב תבשילין כשחל יו"ט שני ביום ו', כי יתלו שהניח עירוב[14], כמו כן מותר לטלטל מוקצה שהוא כלי שמלאכתו לאיסור כי יתלו שמטלטלו לצורך גופו ומקומו, וכן מותר לטלטל דברים שלא ניכר שהן מוקצים[15], [ולענין טלטול מוקצה בצינעא ראה בהערה]. הדלקת אש חדשה לצורך מצוה כגון במוצאי יו"ט ראשון שחל במוצ"ש, יש מתירין[16], ויש שהתירו רק כשאין לו אפשרות להשיג אש באופן המותר[17], ויש שאסרו בכל אופן[18].

תפילות והנחת תפילין

ח. כיון שדין הנהגת יו"ט הוא רק לחומרא, ודאי שאינו יכול לבטל חיוב הנחת תפילין וחייב להניח תפילין בצינעא[19], וכמו כן עליו להתפלל תפילת חול כיון שלא ניכר מה מתפלל, ונחלקו הפוסקים כיצד ינהג בזה: יש אומרים שיניחו התפילין בביתם ויקראו בהם קריאת שמע, ויחלצום וילכו להתפלל בציבור בבית הכנסת עם טלית בלבד, ואע"פ שמתפלל שמונה-עשרה של חול, בכל זאת יש אומרים שנחשב לתפילה בציבור, וגם בלא טעם זה אם ייעדר מביהכנ"ס בזמן התפילה יהיה ניכר הדבר ונחשב זלזול בבני המקום[20].

וי"א שעדיף להתפלל שמונה-עשרה עם תפילין ביחידות מאשר להתפלל בציבור, ולכן יתפלל עם תפילין בביתו עד אחרי שמו"ע ואח"כ ילך עם טלית לביהכנ"ס לשמוע קדיש וקדושה[21], ורק באדם מפורסם שניכר היטב בהעדרו לא יתפלל בביתו מטעם הנ"ל. וכשמתפלל בביהכנ"ס יכול לומר קדושת כתר[22].

צירוף בני ארץ ישראל למנין של בני חו"ל

ט. בני חו"ל שמארגנים מנין ורוצים להשלים מנינם ע"י בני א"י, אם אין ששה מבני חו"ל, לכל הדעות אי אפשר לערוך חזרת הש"ץ או קריאת התורה, ואם יש ששה מבני חו"ל ומשלימים את השאר מבני א"י, י"א שמצטרפים לחזרת הש"ץ של שחרית ואפי' לתפילת מוסף, וכן יכולים לקרוא בתורה[23], וי"א שלתפילה ודאי שא"א לצרפם, רק לקריאת התורה ובלבד שזה בימים שגם בא"י הוא יום שקוראים בתורה[24].

עריכת מנין של תפילת חול ע"י בני א"י

י. דעת הרבה מגדולי הפוסקים שאין לערוך מנין של תפילת חול[25] , אלא צריכים לנהוג כמו שנתבאר בסעיף הקודם, וכן דעת חזון עובדיה[26], ודעת שבט הלוי[27] מחמת כמה טעמים שבמקום שיש הרבה מבני א"י שיעשו מנין בפני עצמם עם הנחת תפילין ותפילת חול.

בן א"י לשמש כש"ץ או לעלות לתורה

יא. בן א"י המתפלל במנין של בני חו"ל לא ישמש כש"ץ כיון שאינו מחוייב בתפילה זו[28], אולם יכול לומר הלל עם הציבור אך לא יברך בתחילה וסוף[29], וכן לא יעלה לתורה, ואם קראו לו ואינו יכול להשתמט יעלה ויברך[30].

הדלקת נרות וקידוש ביום טוב שני

יב. בת ארץ ישראל תדליק נרות בליל יו"ט שני של גלויות בלי ברכה אפי' כשנמצאת לבדה, שמא יזדמנו לביתה מבני חו"ל[31]. אולם קידוש ודאי שלא יעשה כי נחשב לברכה לבטלה.

קידוש ביו"ט שני של גלויות שחל בשבת

יג. י"א שלכתחילה לא ייצא ידי חובת קידוש מבן חו"ל כיון שקידושו שונה, ולכן יקדש בן א"י לעצמו באופן שלא ירגישו שמקדש באופן שונה[32], ובדיעבד יכול לצאת מבעה"ב ויכוון לצאת רק בחלקים השייכים לשבת. אולם י"א[33] שעדיף לכתחילה לצאת מבעה"ב ולא יקדש בעצמו קידוש שונה משום חשש זילותא ביו"ט, אבל ודאי שאינו יכול להוציא בקידוש את בן חו"ל[34].

הבדלה במוצאי יו"ט ראשון ושני

יד. יש אומרים[35] שיאמר אתה חוננתנו בתפילתו ושוב לא יבדיל על הכוס כיון שממילא אסור במלאכה, ולמחרת במוצאי יו"ט שני ישמע הבדלה מבן חו"ל, אבל לא יבדיל בעצמו, כי יש פוסקים שאין תשלומים להבדלת יו"ט. אבל דעת רוב הפוסקים[36] שיבדיל בליל יו"ט שני בלי נוכחות אנשים מבני חו"ל. ואם חל במוצ"ש יברך בורא מאורי האש על נרות[37] ולא יכבה אותם אח"כ. ובדיעבד יכול לצאת הבדלה מבן חו"ל שמבדיל ג"כ בתוך הקידוש שלו אף שהנוסח וחתימת הברכה וסדר הברכות שונה, ויברך על הבשמים אחר הבדלה[38].

חל יו"ט שני בשבת, יכול להוציא בהבדלה אף את בן חו"ל, אף על פי שהוא זקוק להבדיל שתי קדושות גם שבת וגם יום טוב, ואילו הוא זקוק רק להבדיל על קדושת שבת[39].

בן א"י שבא לחו"ל לתקופה מסוימת

טו. כל מה שכתבנו שדינו של בן א"י לנהוג דין יו"ט שני של גלויות הוא רק לחומרא, הוא רק לענין בן א"י שבא ליו"ט ודעתו לחזור לארץ ישראל.

אבל דבר מצוי הוא שאדם בא לגור תקופה מסוימת מחמת עבודה בחו"ל וכיוצא בזה, רק שדעתו לחזור לאחר תקופה. במקרה כזה, כיון שישנם אופנים בהם חייב לנהוג יו"ט שני מעיקר הדין, ויש בזה הרבה פרטים בפוסקים, על כן יש לעשות בזה שאלת חכם.

 

אנו מקוים שהלכות יום טוב שני בחוץ לארץ המוגשים כאן יהיו שימושיים עבורכם

 

---

[1] שו"ע סימן תצו סעי' ג ומשנ"ב סק"ט, וכ"פ בחזון עובדיה הל' יו"ט בדיני יוט"ש סעי' ב', דלא כהשיטות המקילות בזה, אמנם עיי"ש בסק"ד שהתיר טלטול מוקצה בצינעא עיי"ש טעמו.

[2] שבה"ל ח"ז סי' סה, וכ"ד הגרשז"א והגרי"ש אלישיב (יוט"ש כהלכתו פ"ג הערה ד).

[3] ואפי' בשעת הדחק שיש אופנים שע"פ הוראת חכם מותר לעשות מלאכה בצינעא, שיחה בטלפון לא מוגדרת כמלאכה בצינעא מכמה טעמים.

[4] שו"ע שם ומשנ"ב ס"ק יג.

[5] אגרו"מ (יו"ד ח"ד סי' כד,ב, וכ"ד הגרי"ש אלישיב (יו"ט שני כהלכתו פ"ג הערה ב)

[6] כ"ד הגרש"ז אויערבאך והגרי"ש אלישיב (יו"ט שני כהלכתו פ"ג הערה כא).

[7] כ"ד הגרש"ז אויערבאך והגריש"א שם, וכן מבואר במג"א סי' תסח ס"ק יב שירושלים כיון שהיא מקום שמתקבצים שם ממקומות שונים צריך לנהוג כחומרת כל המתקבצים שם..

[8] שבט הלוי ח"ט סימן קכד, א.

[9] כ"ד הגריש"א והגרב"צ אבא שאול (יוט"ש כהלכתו פ"ג הערה כח), הגר"ש וואזנר (יוטש"כ סי' י' אות א), בצל החכמה ח"ז עמ' רסה. אמנם עיי"ש דדעת הגרשז"א להתיר עיי"ש טעמו, ואולי יש לסמוך עליו בשעה"ד.

[10] שם.

[11] שם, והאוסרין הוא הרב וואזנר שם.

[12] ראה בשבט הלוי ח"ט סימן קכד.

[13] שבט הלוי ח"ז סי' סה.

[14] משנ"ב ס"ק יג, וכ"פ בחזון עובדיה סעיף ד.

[15] שבט הלוי ח"ז סי' סה, הגרשז"א (יוטש"כ טז, א), בצל החכמה ח"א סי' לט, ועי' לעיל הערה 1 שהבאנו בשם חזון עובדיה שהתיר לטלטל כל מוקצה אבל רק בצינעא.

[16] שבט הלוי שם.

[17] הגרשז"א (יוט"ש כהלכתו פ"ח הע' לא).

[18] הגרי"ש אלישיב (שם הערה לב).

[19] משנ"ב ס"ק יג.

[20] כן נהג הפר"ח והובא בחיי אדם קי, ד ובכף החיים ס"ק לה לנהוג כן, וכן דעת הגרי"ש אלישיב (יוט"ש כהלכתו ג, הערה כז), באר משה ח"ז סי' רחצ, וכ"פ בחזון עובדיה שם סק"ה.

[21] הגרשז"א (שש"כ פל"א הערה פט), ועי' בתשובות והנהגות א, שיז שהביא את שתי הדיעות.

[22] בצל החכמה ו, נג.

[23] אגרו"מ ח"ד סי' קו, משנה הלכות ח"י סי' כג.

[24] הגרשז"א (יוט"ש כהלכתו פ"ט, כ), וכ"פ חזון עובדיה שם סעי' יב.

[25] הגרי"ש אלישיב והגרשז"א (יוט"ש כהלכתו ג, ו), ואף דעת בצל החכמה כן, אלא שהוא התיר לעשות מנין מצומצם בדירה סגורה באופן שלא יישמע קולם בחוץ ולא יהיה ניכר חסרונם בביהכנ"ס, דבר שכמעט לא מעשי לעשות, [ויש להדגיש שאף לשיטתו אין לילך בפרהסיא עם תיק התפילין אלא יניחנו בשקית שלא יראוהו]. ואף באופן זה דעת הפוסקים הנ"ל לאסור.

[26] שם סק"ז, אבל בחל יוט"ש בשבת יכולים לעשות מנין נפרד ובלבד שייעשה באופן שלא יהיה ניכר לבני חו"ל.

[27] ח"ט סימן קכד, אמנם יתכן שכל מה שכתב שם זה היה בזמן שאומן לא היה בה ישוב של יהודים, ואולי היום שנשתנה מצב זה אולי גם דעתו שונה ועיי"ש היטב וצ"ע.

[28] עי' ביוט"ש כהלכתו בהוספות לפ"ט הערה ח, בשם הגרשז"א שבחוה"מ סוכות אע"פ שבחו"ל מזכירים קרבנות של שני הימים, יוכל להיות ש"ץ ולהזכיר כמותם, אך בתפילת לחש ינהג כא"י.

[29] שבט הלוי ח"ז סי' מט, ועיי"ש שאין בזה משום האומר הלל שלא לצורך שנחשב כמחרף ומגדף, וכ"פ בחזון עובדיה שם סק"ו, ועיי"ש שעדיף שיקרא הלל בדילוג.

[30] שערי תשובה בשם שערי אפרים ש"ח צז, וכ"כ בשבות יעקב א, מ, שאילת יעבץ א, קסח, וכ"ד הגרשז"א (יוט"ש כהלכתו ט, ג), וכ"פ בחזון עובדיה שם סעיף ה.

[31] אגרות משה ח"ג עב, ואפי' נמצאת לבדה, כן הביא בשמו ביוט"ש כהלכתו ג, ז.

[32] ברכי יוסף סימן ריג, א והביאו להלכה בשש"כ מז, מה, ועיי"ש שהתיר לצאת בדיעבד.

[33] שבט הלוי ח"ז סו, בצל החכמה א, כו, באר משה ח"ז רמו, וכ"ד הגריש"א והגרשז"א (יוט"ש כהלכתו פ"ח הערה כט).

[34] חזון עובדיה שם ס"ק יא.

[35] שאלת יעבץ ח"א קסח ופסק כמותו באגרו"מ ח"ג עב, תשובות והנהגות סי' שכד.

[36] חיים שאל ח"א סי' עד, פאת השלחן הל' א"י ב, טו, כף החיים ס"ק לו, בצל החכמה א, כב, באר משה ז, רצ, הגרשז"א והגריש"א והגר"ש ואזנר (הובאו ביוט"ש כהלכתו פ"ח הערה ח), וכ"פ בחזון עובדיה סעיף ט'.

[37] ולענין הדלקת אש חדשה לצורך זה ראה לעיל סוף סעיף ז.

[38] בצל החכמה א, כב והביא כן בשם השדי חמד אסי"ד ה, יב בשם מסגרת השלחן, וכ"כ בחזון עובדיה שם סעיף ח'. ואף דבשש"כ סב, כב כתב דאינו יוצא, תמוהים דבריו דמ"ש מקידוש בליל שבת שחל בו יו"ט שני שכתב בפמ"ז מה שיוצא.

[39] הגרשז"א (יוט"ש כהלכתו) וכ"פ בחזון עובדיה שם סעיף ט'.