שאלה

מה לומדים בחצות הלילה?

תשובה (משנת ברסלב)

שאלה:

לקראת יום 'חמשה עשר באב' הקרב ובא, אשר בו מתחדשים מחדש בקימת 'חצות' ולימוד התורה בלילה (כדברי חז"ל בגמרא, וכמו שמאריך מוהרנ"ת בהל' בה"ר וב"פ ה"ה, וכותב "תיכף אחר תשעה באב בפרט בט"ו באב וכו' צריכין אז להתחיל לקום בחצות") – רציתי לשאול: מה הם הדברים שכדאי ללמוד בהם בחצות הלילה, אחר שערכתי תיקון חצות והתבודדתי? ב"ה יש לי כמה וכמה שיעורים קבועים, במשניות וגמרא ושו"ע וספרי רבינו, השאלה היא: איזה מהם עדיף ללמוד בשעות שאחר חצות הלילה? אשמח אם תוכלו להשיבני דברים ברורים מתוך ספרי רבינו.

תשובה:

אשריך מה טוב חלקך. יהי רצון ששאלתך תהיה נחלת הרבים, וכל הקוראים יתחדשו לטובה, לקום בחצות הלילה, לערוך 'תיקון חצות', להתבודד ולשפוך כמים ליבם נוכח פני ה,' ולעסוק בתורה עד אור הבוקר. בטרם נשיב על שאלתך החשובה, נזכיר את עדותו של רבי לוי יצחק בנדר זצ"ל על כך שלא הייתה הנהגה קבועה ושווה בין אנ"ש מה לעשות בעת חצות, רק כל אחד ניצל את הזמן כפי רצונו ועניינו. ולכן אין לראות בדברים דלהלן חובה או הלכה פסוקה, רק ליקטנו מתוך דברי רבינו ותלמידיו מה הם הלימודים העדיפים לשעות אלו, כדי שמי שירצה לדעת במה כדאי לעסוק אז, ימצא נחת. ובכן, נתחיל עם לימוד הגמרא: בליקוטי מוהר"ן מגלה רבינו עוצם מעלת לימוד 'גמרא' בלילה. ואלו הם דבריו [כפי שסיכם אותם מוהרנ"ת בליקוטי עצות]: "על ידי לימוד גמרא בלילה, חוט של חסד נמשך עליו, וניצול ממחשבות שלא לשמה, ועל ידי זה מתקן קול הנגינה שלא יזיק לו שמיעת קול נגינה דסטרא אחרא, שמזקת הרבה מאד לעבודת הבורא יתברך. וזוכה להקים הנגינה דקדושה, שיוכל לדבק את עצמו לשם יתברך על ידי זמירות וניגונים, ועל ידי זה מקימין ומעלין מלכות דקדושה, וזוכין להתנשאות, ויוכל למשול בכל מה שירצה. גם יכולין לזכות לבחינת נבואה" (ליקוטי עצות, תלמוד תורה ז. ע"פ ליקוטי מוהר"ן, ג). ואתה אחי, עמוד והשתומם על המדרגות הנוראות שיכולים לזכות ע"י לימוד גמרא בלילה. [וגם בפשיטות, הוא זמן מסוגל אז – מצד השקט והשלווה – להעמיק עיונו בדברי הגמרא, וכמו שכתב הר"מ פאפיריש מגורי האריז"ל בספרו 'אור צדיקים' לגבי הלימוד אחר חצות: "ואם בעל תורת עיון גמרא הוא, פשיטא שטוב ונעים, ששכלו זך בעת ההיא". ואגב, הלימוד בעיון לפני תפילת שחרית, מסוגל להתפלל בכוונה, וכמו שכתב רבינו בספר המידות: "על ידי לימוד בעיון יוכל להתפלל" (לימוד סב).] וכיון דאתאן לענין לימוד גמרא בלילה, נזכיר שיש סגולה מיוחדת בלימוד חלק האגדה שבש"ס, וכמובא בספר המידות: "על ידי לימוד אגדה בלילה, נתנשא" (התנשאות ל). וכן: "כשבני אדם דוברים עליך, תלמד בכל לילה אגדה" (מריבה מח). והרוצה בלימוד זה, יכול לקבוע לימודו בספר "עין יעקב" ואכמ"ל. ומן הגמרא נעבור אל המשניות: הרב מטשעהרין בפירושו 'פרפראות לחכמה' על תורה ג' הנ"ל, דייק מלשון רבינו שכתב שם "שילמוד ששה סדרים" וכן כתב "שיתין מסכתות" – שהתיקון הוא לימוד 'משניות'. וזה לשונו: "וכבר ידוע שאין גמרא על כל השיתין מסכתות, מזה נראה, שהתחלת התיקון על ידי לימוד ששה סדרי משנה, שהם עיקר תורה שבעל פה, שהוא בחי' לילה, והוא בחינת מלכות פה ותורה שבעל פה קרינן לה. רק מחמת שעיקר שלימות לימוד המשנה הוא על ידי גמרא, כמאמר רז"ל 'גמרא אין לך מדה טובה הימנה', על כן עיקר השלימות הוא שילמוד המשנה עם פירוש הגמרא בלילה, ועיין מה שפירש התרגום על פסוק (איכה ב)  ומי רוני בלילה קומי וכו' עסוק במשנה בליליא", עכ"ל הפל"ח. ואכן, כבר ידוע מה שכתבו הספרים והובא במשנ"ב (סימן א' ס"ק ט): "ואחר התיקון [חצות] שיעור משניות קודם לכל דבר". ובסידור האריז"ל כתב: "אחר תיקון חצות ילמד שיעור משניות. ואם ילמוד ח"י פרקים ליום, הוא תיקון לפגם הברית, ויש להם סגולה להרוג היצה"ר ולהכניעו. גם סגולה להמשיך בה נשמה, אותיות משנ"ה". [וכבר ידוע מה שמובא בשיחות הר"ן (שיחה קפ"ה): "לכמה אנשים ציוה לומר ח"י פרקים משניות בכל יום"]. ומדברי הרב מטשעהרין נעבור לדבריו של רבי אברהם ב"ר נחמן בספרו 'ביאור הליקוטים', שכתב על תורה ג' הנ"ל: "לעובדא ולמעשה מבואר מדבריו הקדושים, אשר שמעתי מאבי ז"ל, שהייתה כוונת אדמו"ר ז"ל, שיהיה עיקר הלימוד [א.] בבירור הלכה מתורה שבעל פה [ב.] ובלימוד הנסתר והפנימיות". ואכן, ידוע לנו על מוהרנ"ת שאחר חצות הלילה היה עוסק בלימוד שולחן ערוך, וכפי שתיאר זאת פעם רבי נחמן טולטשינער איך שתיכף אחר אמירת תיקון חצות כבר למד שו"ע בהתלהבות (ראה שיש"ק ב, תקעו). ומדבריו בליקוטי הלכות משמע שלימוד הפוסקים הוא הלימוד המתאים ביותר לשעת חצות לילה, שכן כתב: "וזהו 'חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך'. 'על משפטי צדקך' דייקא, כי קימת חצות לעסוק בתורה כדי להמשיך הדעת, זהו בחינת לימוד הפוסקים, שעל ידי זה ממשיכין הדעת ליישב אלו הקושיות שאפשר ליישבן, שזה זוכין על ידי עסק התורה בחצות" (ליקוטי הלכות, השכמת הבוקר ג, ג). ומלבד לימוד הלכה, הוא זמן מסוגל ל"לימוד הנסתר והפנימיות". וכבר ידוע מה שסיפר רלוי"צ שראה את מכתבו של אחד מגדולי אנ"ש, רבי אייזיק קראסינשטיין ז"ל, שכתב לבנו רבי הירש לייב ז"ל: "בני מה אומר לך, אם תזכה ותקום בחצות לילה ותלמד אחר כך תורה אחת בליקוטי מוהר"ן ולאחריה תאמר את התפילה שעליה בספר ליקוטי תפלות, אז יקויים בך 'עולמך תראה בחייך'!" (שיש"ק ה, רסט). אשרי הזוכה.