רבי מאיר מטפליק תלמיד מוהרנ"ת

התקרב לדרך רבינו על ידי רבי שׁוֹאֵל מטפליק, מתלמידי מוהרנ"ת. מוהרנ"ת העלה בהדרגה את רבי מאיר בעבודת ה' ולימדו את דרכי הבקיאות ב'רצוא ושוב'. כלומר, כיצד להתגבר בעת עליה, לעלות הלאה; וכיצד להתחזק בעת ירידה, שלא ליפול יותר.

פעם, כשהגיע אליו מוהרנ"ת, שאלו על מצבו הרוחני של איש אחד מטפליק שהיה כרוך אחריו מעט. השיב רבי מאיר כלאחר-יד, כאומר שאין עם מי לדבר. ענה מוהרנ"ת ואמר לו: "אם תרצה להסתכל כך על אנשים – תחייב את כל אנשי העיר… תתחיל מן היושב בקצה העיר,  תתבונן בו היטב – ובוודאי תחייבו. כך תלך מבית לבית, עד שתגיע לביתך-אתה; האם אתה איש כשר יותר מכל בני העיר?!…"

נענה רבי מאיר: "גם אני איני איש כשר!" השיב לו מוהרנ"ת: "האמנם גם אתה אינך איש כשר? אם כן מיהו איש כשר?! שמע בקולי, הבט בעין יפה על אנשים, ואז גם כשתתבונן בגרוע שבגרועים, תמצא בו איזה דבר טוב, ומכל-שכן במי שאינו גרוע כל כך. כך בכל אחד ואחד, וכך בך בעצמך תמצא טוב. בדרך זו תוכל לְזַכּוֹת את כל העולם".

באחד ממכתביו, בעת תוקף המחלוקת והיסורים, כותב מוהרנ"ת: "והנה אנשי טפליק, הלא הם ידידי רבי מאיר ורבי נחמן חתן רבי נתנאל, נשארו פה על שבת העבר, ונתעכבו עד אתמול, ומן הסתם דיברנו הרבה. ורבי מאיר אמר שנתעורר מאוד להשם יתברך על ידי המחלוקת הזאת. וכך הוא האמת, כי תהילה לא-ל נתחדש לטובה בכמה בחינות. ותהילה לא-ל החייתיו בדבורי, וגם הוא וחבריו החיו אותי מאוד. ובזה אנו רואים נפלאות ה' כי נרו לא תכבה לעולם ועד".

רבי מאיר שימש כמוהל. פעם כובד הצדיק רבי פנחס שפירא מזיטומיר נכד הרה"ק רבי פנחס מקוריץ בסנדקאות בברית-מילה שבה היה הוא המוהל. נהנה רבי פנחס מאוד מברכתו על המילה שנאמרה בדביקות גדולה. לאחר מכן דיבר בשבח חסידי ברסלב (יש אומרים כי היה זה רבי שמואל אבא שפירא אב"ד טפליק, שהיה גם הוא נכד רבי פנחס מקוריץ).

רבי מאיר עלה לארץ ישראל, והיה מראשוני חסידי ברסלב שהתיישבו בצפת. בשנת תרכ"ח, כשעלה רבי יצחק בן מוהרנ"ת מחו"ל לצפת, התארח בביתו, כפי שהוא כותב לבניו: "לעת עתה מתאכסן אנכי אצל ידידנו האהוב הרב מאיר נ"י. ושכרתי דירה לפי שעה לישון שמה. והחלונות שלי פתוחים נגד ציון הקדוש של הצדיק התנא הקדוש הרב שמעון בן יוחאי, אשר רואה אנכי כעת גם כן הציון הקדוש שלו זכותו יגן עלינו".

בקיץ תרכ"ט הגיעו לביקור בארץ ישראל כמה מגדולי תלמידי מוהרנ"ת, בראשם רבי נחמן אב"ד טשערין, ועמו רבי אבא'לה מטשערין. בהיותם בצפת, ביקרו בבית רבי יצחק בן מוהרנ"ת. ביקורם הותיר רושם חזק בעיר. החבורה הקדושה ניצלה את הביקור גם כדי לעורר נפשות למען ה'קיבוץ' של רבינו הקדוש בראש השנה באומן.

אחת התוצאות של ביקור הרב מטשערין בארץ ישראל היתה, שזמן קצר לאחר שובו לחו"ל, כחודשיים לפני ראש השנה, יצא גם רבי מאיר לאוקראינה, כדי להשתתף בקיבוץ הקדוש באומן. רבי יצחק בן מוהרנ"ת שנאלץ להשאר בארץ, התמלא שמחה גדולה בראותו את חברו זוכה ונוסע לקיבוץ במסירות-נפש, למרות קשיי הדרך; וכך כתב במכתבו לרבי אבא'לה:

"בנסיעתם הטובה לפה הצליחו וגם עשו פרי, אשר כבוד ידידינו היקר הרב מאיר נ"י נתעורר מזה, ואזר כגבור חלציו ושם נפשו בכפיו לבוא לאומאן, לזכות להיות נמנה בין הקיבוץ שלנו המתאספים לשם על ראש השנה הקדוש הבא עלינו לטובה, להסתופף בצל כבוד הנחל נובע מקור חכמה זצוק"ל זכותו יגן עלינו השוכן בשם. יהי ה' עמו ויצליחו בדרכו לשלום, ויזכה לבוא למבוקשו הטוב ככל אשר עם לבבו ולשוב לביתו בחיים ושלום, לעמוד על משמרתו בתורה ותפילה ומעשים טובים ביתר שאת ובחיות נפלא, כרצונו הטוב".

רבי מאיר קירב רבים לאורו בחו"ל ובארץ ישראל. בין אלו שקיבלו ממנו, היה החסיד רבי משה קליין מצפת, אשר אף הוא זכה לימים לנסוע מארץ ישראל לאומן לראש-השנה.