בימי בחרותו של רבי נחום שכטר, כשהתגורר בעיר הקודש צפת, זכה להכיר את החסיד המופלא רבי ישראל קַרדוּנֶר שאף הוא התגורר באותה עיר. הוא חזה בעבודותיו הקדושות, בדביקותו העצומה בבוראו ובשאר מידותיו הנאצלות, ונמשך כבחבלי קסם לדרך רבינו הקדוש.

במכתבו מאותה תקופה, מספר רבי ישראל קרדונר לחסיד ר' יצחק מאיר קורמן מפולין, שהיה אף הוא באותם ימים בחור צעיר בראשית ההתקרבות:

"גם פה, תהילה לא-ל, התקרב בחור אחד מופלג במעלות טובות, ושמו נחום בן אסתר שיינדל, ואביו הוא השוחט ובודק של העיר, והולך עמי כל יום על פני השדה, להשתפך נפשו לפני השומע כל בכיות, לזכות לעבודתו יתברך באמת. ורצוף פה מכתבו אשר ביקש ממני לשלוח לך בתוך מכתבי, ומן הראוי אשר גם תשיב לו מכתב ידידות, ואז יופיע עליכם דעת רבינו הקדוש ביותר ותזכו לקבל דין מן דין (=זה מזה)".

בעידודו של רבי ישראל, מתפתח בין שני המקורבים הצעירים – יצחק מאיר קורמן מלובלין, ונחום שכטר מצפת – קשר מכתבים הדוק. באחד מהם, משנת תרס"ט, כותב הבחור נחום שכטר לחברו:

"כאשר קראתי במכתבך הנעים, מאד שמחתי בראותי כי אתה זכית להתקרב לאנשיו המסתופפים בצלו של האילן הגדול אשר מוצב ארצה וראשו מגיע עד צית שמיא (=לב השמים)… ורואים בחוש, כמה קדושים דברי רבינו שאמר 'מיין פייערל וועט שוין טלוען ביז משיח וועט קומען' (=האש שלי כבר תוקד עד ביאת המשיח). וזה כמה פעמים אשר עיינתי בדברי רבינו, ובכל עת נתחדשים אצלי לגמרי, ורואים ומרגישים כל אחד לפום (=לפי) מעלתו קצת האור הגנוז בו… וצריכים אנו להודות לה' שגמלנו כל טוב ושלח לנו רבינו באחרית הימים האלה, בהתגברות החושך הנורא, לחזקנו ולהחיותנו ולהשיב את נפשותינו".

עם התקרבותו, ניעורו בלבו של רבי נחום שכטר געגועים להשתטח על ציון רבינו הקדוש באומן. על כיסופיו אלה הוא מספר לחברו יצחק מאיר:

"ותדע, כי מאד שפכתי שיחי לפני קוני, שאזכה להיות על ציון הנ'חל נ'ובע מ'קור ח'כמה. ועתה שימי ראש השנה ממשמשין ובאין, לכן אבקש מאיתך, אם תהיה על ציון רבינו הקדוש, תבקש זאת, שאזכה להיות על ציונו הקדוש, ושאזכה לקיים עצותיו, כי פלא יועץ הוא. גם מאד אשתוקק, שתבוא לארץ ישראל ונוכל לדבר מהתכלית, כי כאן שופע אור רבינו ז"ל".

על אף תנאי הדרך הקשים ששררו באותם ימים, בים וביבשה, הבין רבי נחום שכטר כי ההשתטחות על ציון רבינו הקדוש הינה יסוד גדול בהתקרבות לדרכו הקדושה, ולפיכך יצא למסע הארוך, לאומן. עדות לכך אנו מוציאים במכתבו של רבי ישראל קרדונר, הנושא את התאריך: יום א' וישב שנת תע"ר… "והנה, ידידנו הבחור נחום בן ר' שמואל שוחט ובודק, נסע לחוץ לארץ, וכל כוונתו בנסיעה זאת, בכדי להיות על ציון רבינו הקדוש, ולעת עתה הוא במדינת וואליחיי (=רומניה) בעיר בוהוש".

חוץ מחליפת המכתבים האלה שהשתמרו עד היום, אין בידינו פרטים נוספים על אותו בחור מופלא, שהיה אחד מחבורתו הנפלאה של רבי ישראל קרדונר אשר קירב רבים לעבודת ה'.