ראשי > ימי זכרון > לא ידוע > רבי שמשון מהיער

רבי שמשון מהיער

רבי שמשון מהיער

מקום קבורתו:

רבי שמשון מהיער

את ילדותו עשה רבי שמשון מהיער בעיר ברסלב, כאשר דמותו הקדושה של מורנו רבי נתן שבתה את לבו הרך. הוא נהג לבוא אל ביתו בסעודה שלישית לשמוע דבריו הקדושים.

ברם, כמה מידידי אביו שנמנו על מתנגדי מוהרנ"ת, סיפרו לו על גיחותיו התכופות של בנו אל בית רבי נתן – והאב גזר על בנו להימנע מכך.

רבי שמשון הצעיר, שידע כי התנגדות אביו נובעת מכך שאינו יודע את התועלת העצומה שגורמות שיחותיו הקדושות של מוהרנ"ת, המשיך בדרכו.

ראה אביו שכך, ובשבת הבאה בעלותו על יצועו החביא את בגדיו וכשקם הנער ולא מצא אותם הצטער צער רב, אך מצא עצה, בארון מונחים היו בגדי איכרים, הוא לבשם, וכך, עטוף במעיל גדול ממידותיו נכנס אל בית מוהרנ"ת…

כל הנוכחים פרצו בצחוק, אך רק רבי נתן, שידע את כל אשר נעשה, אמר לו: "מעשה זה עוד יעמוד לך לטובה!"

חלפו שנים, שמשון העלם היה לאיש; וכיון שהיה ירא ה' מרבים, בחר בו רבי אברהם בער נכד רבינו להיות שומר ומפקח ביערותיו. עבודה זו חביבה היתה על רבים מחסידי ברסלב, שכן איפשרה להם לעסוק בעבודת בוראם באין מפריע.

ר' שמשון נעתר בשמחה להצעה, ותנאי התנה עמו ר' אברהם בער: בכל פעם שתזדקק, טול מקופת הכנסות היער כפי צרכיך.

ר' שמשון מהיער ניהל את מסחר העצים שנחטבו ביער, כשרוב היום הוא עוסק בעבודת בוראו, עד שדבק בו הכינוי "ר' שמשון מהיער". גם על גויי הסביבה התחבב, והללו נמנעו מלגנוב מעצי היער. באותה עת השיא את בנו – ואכן את ההוצאות נטל מקופת היער.

כעבור תקופה קצרה נפטר לפתע ר' שמשון בביתו ביער. לר' אברהם נודע הדבר על ידי חלום פלאי:

בחלומו, בא ר' שמשון מהיער לקראתו ואומר לו: "דע ידידי שכבר איני בעולם-הזה, ובאתי בשליחות סבך הקדוש, לבקש ממך מחילה שנהניתי מממונך יותר מכפי המגיע לי, כי לא הספקתי לעבוד ביערותך תקופה ניכרת"  – כשהוא מוסיף לספר לו על קורותיו בעולם האמת: "לאחר פטירתי פגשתי ברבי נפתלי. ביקשתי ממנו: 'הביאני לרבי!' והוא השיב לי: 'זאת יכול רק רבי נתן'. ואכן רבי נתן הביאני לרבינו. ראיתי את רבינו לוקח פנקס ומביט בו ואומר: 'אכן מאנשיי אתה, אולם לפני שתבוא להיכלי, עליך לטבול בנהר-דינור' – – –

"רבי נתן ליווה אותי, ובדרכנו, כל פעם שנתקלנו בכיתת מלאכי חבלה קרא לעברם: 'מוהר"ן שלח אותנו!' ומיד נמוגו כלא היו. כך נשנה הדבר מספר פעמים. הטבילה בנהר דינור הסבה לי יסורים נוראים, אולם העונג שחשתי לאחריה – לא ניתן לתיאור.

"כששבנו לרבינו, אמר: 'עדיין מרגישים בך משהו מן העולם הזה, לך וטבול שנית'. בבואי מהטבילה השניה אמר לי: 'אכן כבר נטהרת, אך לך ובקש מחילה מנכדי על חובך'".

זקני תלמידי מוהרנ"ת ששמעו על החלום המופלא, לא יכולים היו שלא להיזכר בדברי מוהרנ"ת באותה שבת: "מעשה זה עוד יעמוד לך לטובה".

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support