רבי שמואל העשיל פרידמן נולד בשנת תרל"ח בכפר ז'ז'ליב הסמוך לברדיצ'ב.

לאחר נישואיו, בשנת תרנ"ח, החל ללמד כתיבה לתלמידים בברדיצ'ב, ושם הפגישה ההשגחה בינו ובין החסיד המובהק ר' שמשון ברדיצ'בר, שאף הוא לימד נערים באותו מקום.

ר' שמשון הירבה לדבר עמו על עבודת ה' והתכלית האמיתית, אולם ר' שמואל העשיל הטרוד במחייתו במשך חמש שעות בחיידר, ובשאר היום כמלמד פרטי בבתים – לא שעה לדבריו. אך ר' שמשון לא ויתר, כעבור שנה, כאשר ייסד חיידר משלו, הציע לר' שמואל העשל ללמד שם לימודי חול, שעה ביום, וזה האחרון נעתר.

החיידר התקיים בבית-כנסת הסנדלרים בעיר, שהיה גם מקום התכנסותם של חסידי ברסלב, וכך זכה להכיר מקרוב את החסידים הנלהבים: ר' שמרל ברדיצ'בר, ר' ישראל יוליס ועוד. כשכילה את מלאכתו היה יושב במחיצתם בעת לימודם בספרי רבינו ומקשיב בקשב רב. לימים יכתוב: "כשראיתי בפעם הראשונה העבודה של אנ"ש הנחמדים, איך ר' ישראל יאליס אומר 'תיקון חצות' במסירות נפש, ושאר הדברים, איך הוא מרקד… נתקשרתי אליהם באהבה גדולה והחשבתי אותם למעלה מגדר אנושי."

אט אט התוודע לעוד בעלי לבבות שבחסידי ברסלב, הוא חָבַר אליהם בתפילותיהם ולימודיהם, ב'שיחות חברים' ובסעודה שלישית – "ר' שמערל למד, ואנחנו שמענו. וגודל החיות והשמחה וההתלהבות שהרגשתי אז, אי אפשר לבאר בכתב."

והוא ממשיך לספר: "כשהלכתי כמה שבועות לאנ"ש, הרגשתי שאין זה תכלית לבלות זמן היקר מכל הון רק על גשמיות, והייתי משתוקק ומתגעגע מאד לקבוע לי זמן ללימוד. והיה לי על זה הרבה מניעות, אבל לבי היה בוער בקרבי מאד; כשעברתי דרך בית המדרש וראיתי שיושבים ולומדים, קנאתי אותם מאד ובכיתי לפני ה' יתברך שאזכה גם כן להיות מיושבי בית המדרש. ועזבתי שעה אחת עם תלמיד וקבעתי בזמן זה ללימוד גמרא, וגם בבוקר, וכמה פעמים השכמתי אחרי חצות לילה ובקשתי מהשמש של בית הכנסת דוותיקין לפתוח לי הבית המדרש, ואמרתי שם חצות ותהילים, ולמדתי עד אור הבוקר. וגודל החיות שהיה לי אז מכל דבר שבקדושה, אי אפשר לשער כלל."

עם התקרבותו לדרך רבינו, נסע לציונו הקדוש באומן.

בהיותו שם, פגש בחסיד המופלג רבי אברהם בן רבי נחמן ושמע מפיו שיחות קודש וסיפורים על רבינו ותלמידיו שהלהיבו את לבו עד מאוד. לימים התמסר להדפסת כתביו של רבי אברהם, וכן כתב-יד של הרב מטשערין שסופח מאוחר יותר לספר 'כוכבי אור'.

ר' שמואל העשל נטש את מישרתו ודבק בעבודת ה' בכל ליבו. בשובו לברדיצ'ב התחבר עם שלושה מקורבים חדשים: ר' יעקב צבי פילמר וחתנו לעתיד ר' שמואל מאיר אנשין, ור' גדליה ברגר. יחדיו עסקו בלימוד ספרי רבינו ובקיום עצותיו הקדושות.

בשנת תר"ס, לאחר ששמעו מפי רבי אברהם על חשיבות ישיבת ארץ ישראל במשנת רבינו, עלו ארבעתם ארצה.

הם ירדו בנמל יפו מחוסרי כול, אך רקדו משמחה על זכותם הגדולה לחונן את עפר ארץ הקודש. את מגוריהם קבעו בעיר זו, ולמחייתם עבדו בבית-דפוס. אולם, לאחר שגילו כי מדפיסים בו ספרי כפירה, עזבו את מישרתם, בהמלצת רבי אברהם בן רבי נחמן.

בי"ד כסלו תרע"ח נהרג ר' שמואל העשיל פרידמן בהפצצה הגרמנית על יפו, והוא בן ארבעים שנה בלבד. הוא הותיר אחריו חיבורים בענייני רבינו הקדוש. כתבי היד טרם ראו את אור הדפוס. לאחרונה הודפס יומנו "תולדות שמואל", והוא כלי ראשון נפלא לקרוא על תולדות חסידי ברסלב בתקופתו, ועל כיסופיו וגעגועיו של חסיד ברסלב לתורה, תפילה ועבודת השם.

(באדיבות ד. ברסלבר, עלון 'אוצרות')