רבי שלמה ראובן זלאטעס
רבי שלמה ראובן זלאטעס ממקורבי רבי שמואל אייזיק תלמיד רבינו.
על גודל אמונתו ברבו מסופר, כי תקופה ניכרת היה ר' שלמה חשׂוּך בנים. לאחר זמן, ברכו רבי שמואל אייזיק כי יזכה להיפקד.
סמוך לאותה עת הגיע לעיר ברסלב, בה התגורר ר' שלמה ראובן, הרה"ק רבי מרדכי מטשרנוביל. רבי מרדכי שימש כמגיד מישרים ונהג לנסוע מעיר לעיר ולעורר לבם של ישראל לאביהם שבשמים. בכל מקום בואו התקבל הצדיק בכבוד ויקר, נגידי העיר היו יוצאים לקראתו לכיכר העיר ומתמקחים על הזכות לארחו, כאשר המרבה במחיר זוכה שהצדיק יתאכסן במעונו.
את הכסף הועיד רבי מרדכי למצוות פדיון שבויים בה עסק.
אך הפעם, בשונה מתמיד, כאשר הגיע הצדיק לעיר ברסלב, לא יצאו גבירי המקום כהרגלם לקבל פניו.
ההצלחה לא האירה פניה בעסקיהם לאחרונה, והם נמנעו לערוך את המכירה.
כששמע ר' שלמה ראובן על כך, התמלא צער: הייתכן שהצדיק יישאר ללא אכסניה!? אלמלא היה עני ואביון, היה קונה בעצמו את המצווה הגדולה. התעשת ומיהר אל ביתו של אחד מעשירי ברסלב והחל משדלו ברברים כי יאות להזיל ממון מכיסו כדי לארח את האורח רם המעלה ואף לערוך סעודה לכבודו. דבריו פעלו את פעולתם וגרמו לעשיר לפתוח את ליבו ואת כיסו.
בשעת הסעודה, פנה הצדיק אל ר' שלמה ראובן זלאטעס ואמר לו: "מה תבקש בתור 'דמי תיווך"?' חסידיו של רבי מרדכי שהכירו את ר' שלמה וידעו כי מנעו ה' מבנים, לחשו על אוזן רבם כי יברכו בזרע של קיימא. באותו רגע נזדעק ר' שלמה וקרא: "לא! אל תברכני בבנים! כבר ברכני רבי ר' שמואל אייזיק בדבר זה, וכאשר איוושע יסברו הכול כי נפקדתי בזכות ברכתכם…"
כששמע רבי מרדכי את דבריו, הגיב בהתפעלות: "אה! זוהי אמונת חכמים!"
כעבור זמן, אכן נפקד ר' שלמה ראובן זלאטעס בדבר ישועה ורחמים.
בטרם עזב רבי מרדכי מטשרנוביל את העיר, עשה מעשה שלימד עד כמה העריך את רבי נתן, גדול תלמידי רבינו הקדוש, שסבל באותה עת מרדיפות רבות מצד מתנגדיו ולא השיב דבר.
לפני שעזב רבי מרדכי את העיר ברסלב, ענה ואמר: "חכמינו הקדושים אמרו (שבת פח ע"ב) 'הנעלבים ואינם עולבים, שומעים חרפתם ואינם משיבים – עליהם הכתוב אומר 'ואוהביו כצאת השמש בגבורתו.' אך מה אעשה שבכל מקום בואי מכבדים אותי הכול, כיצד אזכה להימנות עם אוהבי ה?'
"אולם, בעיר זו דר יהודי שכתוב זה מתקיים בו בהידור, סופג הוא עלבונות למכביר ואינו משיב למחרפיו דבר, רצוני איפה לקנות חלקי עימו."
ותוך כדי דיבור הוציא מכיסו רובל כסף וביקש מר' שלמה ראובן זלאטעס כי יקנה עבורו את ספרו של רבי נתן 'ליקוטי תפילות', וזאת על אף ששוויו של הספר היה נמוך בהרבה מרובל.
כשחזר ר' שלמה עם הספר, קרא רבי מרדכי: "עתה קניתי חלק ביהודי שהכול מבזים אותו והוא שותק"