ר' שלמה יהודה הופמן הי"ד

מיקירי אנשי שלומנו בפולין, התגורר בעיירה אוטבוצק, ומאוחר יותר עבר לגור בוורשה, שם היה בית כנסת של חסידי ברסלב ברחוב נובוליפיה 28.

היה עני ואביון, ובמשך ימות השבוע עמל קשה לפרנסת ביתו ושמונת ילדיו. אולם, תדיר היה שמח בחלקו, ובצהלתו שעל פניו הרנין לב כל סובביו.

על דבקותו הגדולה ברבינו הקדוש, יעיד המעשה הבא, שאותו סיפר בעל המעשה, החסיד ר' אהרן לייב ציגלמן הי"ד, באחד ממכתביו:

"בליל שבת קודש, ט"ו בשבט, אחר אכילת סעודת ליל שבת בשמחה ובשלמות ב"ה, בשעה 10:15 שהכנתי את עצמי לילך לישון, והנה פתע פתאום דפק בפתחי ובא לביתי ידידי ר' שלמה יהודא נ"י. והיה לי לפלא ביאתו, כי מעודו לא היה אצלי בליל שבת קודש, מחמת הרגלו לילך לישון תיכף אחר סעודתו כדי לקום השכם. ושאלתי אותו, מה זאת? והשיב לי בפנים שוחקות, כי מחמת שנתכבה אצלו המאשינקע (=פתיליית הנפט) שהכין לתה על שבת קודש עבור הילדים, בא אלי עם טערמוס ליקח אצלי תה. וישב מעט עד שעה 10:30 ודיברנו יחד.

"והנה פתאום הטיתי את צווארי בעקמימות מעט, ופתאום הרגשתי כי ניתק מה בצווארי, ואמרתי אוי! והראתי באצבע על צווארי, ובתוך זה הרגע – והנה ניצוצות שחורות לפני עיני, ונפלתי תיכף חלשות (=התעלפתי), והתחילו לעורר אותי ע"י זריקת מים וכיוצא, ולא נתעוררתי. והתחילו לעשות קול צווחה עד שנאספו כל השכנים של כל החצר, וכל אחד עשה פעולות שונות באופנים שונים. אבל אהה, כי נגוועתי ממש ונתקררתי ואפס רוחי, וכל זאת היה במשך רבע שעה ויותר, ומיהרו אחר הרופא אבל לא בא תיכף, עד שריחם ה' עלי ועל הצער של בני ביתי, והחזיר בי נשמתי בזכות רבינו הקדוש, אשר שמע ה' לתפילות של ידידנו ר' שלמה יהודא, שלא פסק פיו מלצעוק: 'בזכות פון רבי'ן' (בזכות רבינו). ובעת שנתעוררתי שמעתי את קולו של ר' שלמה יהודא: 'בזכות פון רבי'ן'.

"ואני מאמין באמונה שלמה, כי כל סיבת בואו לביתי באופן פלא בזה, הוא סוף מעשה במחשבה תחילה, כי אם הייתי הולך לישון והיה ח"ו המאורע הזה בשנתי, הייתי נגווע ח"ו. מה רבו מעשיך ה'!"

* * *

עם סגירת הגבולות בין פולין ורוסיה, כאשר נבצר מחסידי ברסלב בפולין לנסוע לאומן, נהגו להתקבץ בראש השנה בהיכל ישיבת "חכמי לובלין".

בין בעלי התפילה בקיבוץ זה היה ר' שלמה יהודא, שעבר לפני התיבה בסליחות ליל 'זכור ברית', ואף בתפילת שחרית של ראש השנה.

את תפילתו הנלהבת והנרגשת מתאר הסופר ר' דוד הלחמי, מתלמידי ישיבת "חכמי לובלין":

"כשר' שלמה יהודה עובר לפני התיבה, מצית הוא את הלבבות, ואינו זז ממנה עד שנהפכים ללפיד אש. קולו האדיר הולך ורועם, הציבור הגדול נסחף בזרם האדיר של תפילות ותשבחות היוצא מאלפי פיות. וכשמגיע ל'שלש עשרה מידות' משתפך במלוא הערגון ופורש את ידיו כלפי מעלה. אחת אחת הוא שולח את המידות לפני בוראו ומפציר בהן באבהיות" – – –

ר' שלמה יהודה, כרוב מנינם ובנינם של חסידי ברסלב בפולין, נעקד על קידוש ה', בשנות העברה והזעם.

כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו.

ת.נ.צ.ב.ה.