רבי שלמה דב קאוולר

נולד לאביו רבי אברהם אריה קאוולער. לפני התקרבותו לחסידות ברסלב, היה רבי שלמה מתלמידיו של הגאון הקדוש רבי חיים מצאנז בעל ה'דברי חיים'. לאחר שהתקרב, נסע לאומן לקראת ראש-השנה, והחסיד רבי לוי יצחק בנדר סיפר, שהגאון הקדוש מצאנז עודדו לכך.

רבי שלמה נתחבר עם שאר חסידי ברסלב שבעיר יאסי שבוואליכיי (רומניה), שם התגורר. באותם ימים היתה קבוצה גדולה של חסידי ברסלב בעיר זו, שרבים מהם התקרבו על ידי רבי מיכל מיאס, תלמיד מוהרנ"ת.

על אותם מקורבים מיאסי, כותב החסיד רבי שמואל הורביץ: "סיפר הר"ר שלמה, שהרבה פעמים היו מתקבצים יחד על איזה ימים אצל אחד מהם, והיו סוגרים השערים והדלתות, והיו לומדים ביחד תורה מליקוטי מוהר"ן, ועושים התבודדות מהתורה שלמדו. וכן היו נוסעים כולם יחד לאומן, שהיו שוכרים וואַגאָן (קרון ברכבת) עבורם ונסעו ביחד כמה פעמים בשנה ובפרט על ראש-השנה"

לימים עלה רבי שלמה לארץ הקודש והתיישב בצפת. גדולי העיר כיבדוהו מאוד. בצפת נתחבר עם רבה הספרדי של העיר, הגאון רבי חיים סיתהון והיו יושבים שניהם יחד בבית-הכנסת של האר"י ז"ל ולומדים בספרי רבינו.

כשהתקרב רבי שמואל הורביץ לרבינו הקדוש, למד עמו רבי שלמה בספרי רבינו הקדוש, כפי שכותב רבי שמואל ביומנו:

"והייתי מתחבר עם רבי נתן חנה'ס ורבי שלמה קאוולער, מאנשי שלומנו שהיו גרים בצפת, והיינו לומדים יחד 'סיפורי מעשיות'. ובפרט במוצאי שבת קודש היינו יושבים ביחד והיה לי חיות מזה, ובפרט מהמעשה 'חכם ותם' שלמדנו אז יחד" (ימי שמואל, נח)

רבי שמואל מספר, כי באחד הפעמים, בהיות אנשי שלומנו במירון, ארע לרבי דוב מווארשא שבר במעיו ובא לכלל סכנה, ורבי שלמה, שהיה בקי בענין זה, הצילו.

רבי שלמה התמסר להפצת תורתו של רבינו. על אף שהיה עני מרוד, היה חוסך מפרוטותיו הדלות ושולח למדפיס היקר רבי אהרן לייב ציגלמאן מפולין, עבור הדפסת ספרי רבינו.

רבי שלמה הדפיס את הספר 'קנאת ה' צבאות' העוסק בחובת חינוך הילדים בדרכי האמונה הטהורה וההתרחקות מחכמות חיצוניות. וכך הוא כותב במבוא:

"אמר המביא ספר זה לדפוס: יען שראׂה ראיתי גודל השערורייה הנעשה בעולם בעתים הללו בעוונותינו הרבים, אשר הדור פרוץ מרובה על העומד בעניין חינוך ילדי ובנות ישראל, אשר חז"ל אמרו 'אין מבטלין תינוקות של בית רבן אפילו לבניין בית המקדש… על כן אמרתי עת לעשות לה' לחזור ולהדפיס ספר זה, שכבר לא הי' בנמצא, לחלקם ביעקב ולהפיצם בישראל, אולי יגיעו דבריו לאוזן שומעת ויציל נפשו מני שחת"

(לפי דבריו במבוא, הספר נכתב על ידי מוהרנ"ת, אשר טשטש את זהותו בספר, מחמת אימת המלכות ברוסיה. אם כי יש אומרים שהספר נכתב על ידי מחבר אחר, בן דורו של מוהרנ"ת)

גם בימי זקנתו נכסף רבי שלמה לנסוע לראש השנה לציון רבינו באומן, אף שמסע כזה ארך שבועות ואף חודשים ולמרות שהיה זה כבר בעת שלטון הקומוניסטים כשהגבולות היו סגורים. פעם אחת, כאשר התוועדו אנשי שלומנו והביעו את כיסופיהם לנסוע לאומן, ענה ואמר רבי שלמה: "אני מוכן למכור את כל אשר לי, ואף את התכריכים שהכנתי לי ליום פקודה, על מנת לנסוע לרבינו לראש השנה!"

ר' שלמה דב קאוולר נפטר בשיבה טובה בכ"ה באלול תרפ"ט.