רבי צבי אריה בן ציון ב"ר ישראל אבא רוזנפלד

רבי צבי אריה בן ציון רוזנפלד נולד בט"ז בשבט תרפ"ב בעיר גדניה שבפולין, לאביו רבי ישראל אבא ב"ר יהודה ב"ר שמחה ב"ר שמואל יצחק רוזנפלד רבה של טשערין ומתלמידי רבינו הקדוש. רבי שמחה היה חתנו של רבי אהרן מברסלב תלמיד רבינו.

אביו רבי ישראל אבא היה חסיד נלהב, מיקירי חסידי ברסלב בטשערין, היו לו קשרים עם שרים בממשל הרוסי והוא השתדל באמצעותם להיטיב עם חבריו. בהמשך היגר לפולין ושם נולד לו בנו דנן. בברית המילה נקרא שמו 'צבי אריה' על שם דודו שנהרג על קידוש השם (דוד זה היה קרוי על שם רבי צבי אריה בן רבי אהרן מברסלב).

בהיותו תינוק בן חצי שנה התפשטה בפולין מגיפת דבר שהפילה חללים רבים, אף הוא  חלה במחלה זו וכפסע היה בינו ובין המוות. בעצת רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, בעל ה'חפץ חיים', הוסיפו לו את השם בן-ציון כסגולה לאריכות ימים. ואכן, הוא שב לאיתנו.

בשנת תרפ"ד, כשהיה ר' צבי אריה רוזנפלד בן שנתיים, היגרו הוריו ליבשת אמריקה והתיישבו בברוקלין. וכך הועידה לו ההשגחה הפרטית את התפקיד הגדול, להיות שליחו של רבינו ביבשת זו ולקרב רבים לדרכו הקדושה.

כשגדל הנער צבי אריה, למד בישיבה קטנה על שם הגאון רבי חיים ברלין, ולאחר מכן ב'מתיבתא תורה ודעת'. הוא הוכר כעילוי ומתמיד עצום שלא מש מספריו. בהיותו בן שש עשרה החל לשום עיונו בספרי רבינו, ובכח התמדתו הבלתי רגילה הגה בהם שעות ארוכות, עד שהיו שגורים בפיו. כל זאת בד בבד עם התמדתו בש"ס, אותו סיים בהיותו בן עשרים ואחת.

לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת 'בית יוסף–נובהרדוק' שבראשה עמד הגאון רבי אברהם יפה'ן – לפנים ראש ישיבת נובהרדוק בביאליסטוק – שם הוסיף רבי צבי אריה רוזנפלד התמדה על התמדתו בלימוד הפוסקים לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, ובגיל עשרים ושלש הוסמך להוראה על ידי רבי אברהם יפה'ן.

באותה תקופה נלקח רבי צבי אריה בן ציון רוזנפלד לחתן על ידי הגאון רבי רפאל אליעזר פייבלזון, מרבני שיקאגו.

עם פרוץ השואה האיומה פעל רבי צבי אריה רבות למען 'ועד ההצלה' שעסק בהצלת יהודים מאירופה הבוערת. כמו כן הירבה פעלים למען עניי ארץ ישראל ופליטי החרב. בנוסף , התמסר להדפסת ספרי רבינו, הפצתם ולימודם ברבים.

עמד בקשרים עם גדולי התורה באמריקה שהוקירוהו מאד. הגאון רבי משה פיינשטיין ששוחח עמו פעם בדברי תורה, התפעל מגדלותו בתורה ואמר עליו לאחר מכן: "הוא היה יכול לשבת במקום של כבוד בין גדולי הדור – תורה מונחת בקרן זויות". רבי משה נהג לצרפו לדיני תורה מורכבים.

בשנת תש"ט עלה לחונן את עפר ארץ הקודש, כאן הכיר רבי צבי אריה בן ציון רוזנפלד את החסיד הגאון רבי אברהם שטרנהרץ, שאף הוא סמך אותו להורות הוראה בישראל. מאז החשיבו לרבו ועמד עמו בקשרי מכתבים כל העת.

לאחר שובו מארץ ישראל, יקדה בקרבו ביתר שאת אשו של רבינו, והוא קרב רבים למעיינו הקדוש. בשבתות הוזמן לדרוש בישיבות שונות בפני התלמידים הצעירים והיה דולה ומשקה להם מתורתו משיבת הנפש של רבינו. רבים מהם העידו שנים רבות לאחר מכן, כי הדברים ששמעו ממנו בצעירותם, עדיין מאירים את דרכם בחייהם.

מאות התקרבו על ידו לדרכו של רבינו, ומשפחות רבות ניצלו על ידו מהתבוללות כמשמעה, או מהיטמעות בדרכי הגויים.

כל השנים השתוקק לנסוע לציון רבינו הקדוש. בזכות היותו אזרח אמריקאי, התאפשר לו הדבר ביתר קלות. בחנוכה תשכ"ד נסע לראשונה בראש חבורה בת אחד עשר איש, לאומן. מאז ועד פטירתו ערך שש עשרה נסיעות כאלו, וזיכה כמאה איש להגיע לציון רבינו, בעוד השלטון הקומוניסטי שולט ביד רמה.

חמישים ושתיים פעמים ביקר בארץ ישראל ואף נכסף להשתקע בה, אולם סרב לעזוב את שליחותו הקדושה בהפצת אורו של רבינו בארה"ב. בחודשים האחרונים לחייו זכה להשתקע בארץ הקודש, להסתלק בה ולהטמן באדמתה.

רבי צבי אריה בן ציון רוזנפלד, הגאון העצום והחסיד הנלהב, שברח מהכבוד ונהג בפשטות כשווה בין שווים, נסתלק לעולמו ביום שני, י"א בכסליו תשל"ט, ונטמן בהר הזיתים.