ראשי > ימי זכרון > לא ידוע > רבי פנחס מפשדבוז'

רבי פנחס מפשדבוז'

רבי פנחס מפשדבוז'

ב

מקום קבורתו:

רבי פנחס'ל עילוי מפשדבורז' הי"ד

רבי פנחס הכהן גראסבארד, המכונה ר' פנחס'ל עילוי מפשדבורז', היה מגדולי תלמידיו של הגאון בעל ה'אבני נזר' מסוכטשוב. שמו יצא לפניו כבר בגיל צעיר כעילוי עצום; החסיד רבי בן ציון אפטר סיפר, שכשהיה רבי פנחס'ל ילד בן שמונה בלבד, נבחן על כל מסכת 'נדרים' עם פירוש הר"ן. ברבות הזמן נודע כגאון וצדיק ורבים שיחרו לפתחו.

באחד הימים, הזדמן לבית המדרש בפשדבורז' שבפולין, החסיד רבי נחום שוסטר. הוא החל לספר שיחות וסיפורים בעבודת ה' כפי שראה ושמע במחיצת חסידי ברסלב, רבים התלוצצו ממנו, אך הוא לא הביט על כך והמשיך לדבר עם אנשים מענייני ודעת רבינו. על ידי דיבוריו היוצאים מן הלב, התקרבו רבי פנחס'ל וחברו רבי אפריימ'ל, שניהם גאונים וקדושים מופלגים וידידים בלב ונפש, לאורו של רבינו. רבי פנחס'ל נסע לאומן לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה, זכה לשהות בצל ציון רבינו זמן ניכר ואחרי המלחמה חזר לפולין.

כותב החסיד רבי יעקב הלוי דב:

"סיפר לי ר' אפריימל זצ"ל מגודל ענוותנותו ואמונת צדיקים של חברו ר' פנחסל זצ"ל באנ"ש. בימי נעוריו בתחילת התקרבותו, רצו כמה אדמו"רים לעזור לו בפרנסתו, כי היה אדם גדול, והסמיכוהו לאדמו"ר. ודרכו היה, שמי שבא אליו, היה מקרבו לענייני ודעת רבינו זצ"ל וחשב שזה לטובה לענייני ודעת רבינו, מה שנעשה אדמו"ר, ונהג כן איזה זמן בחשבו שדרכו נרצה, כי כוונתו לשם שמיים, לקרב הרבה אנשים על ידי זה. באיזה יום הגיע אליו מכתב מאנ"ש מעיר ווארשא והיה תוכן המכתב: שאצל תיבת נח כתיב 'באו', זאת אומרת מי שהיה צריך לבוא אל התיבה, בא מעצמו. וזה רמזו לו שמי שצריך להתקרב לדעת הצדיק אמת, הוא בא מעצמו בלי עזרה ופעולה שכזאת שהיא נגד דעת אנ"ש, ותיכף אחרי קריאת המכתב, הוריד את השטריימל שלבש במשך השבוע והאיצטלא דרבנן, וביטל דעתו נגד אנ"ש והתנהג בדרכם כל ימי חייו בלי שום פרסום וכבוד" (הקדמת 'עונג שבת')

עוד סיפרו, שהפסיק לקבל פתקאות ופדיונות מאנשים, וכשהתעקשו בכל זאת לתת לו, היה משליכם ממנו.

משנסגר הגבול בין פולין ואוקראינה, שימש כ'בעל מקריא' בקיבוץ בלובלין בראש-השנה. רבי דוד הלחמי, מתלמידי ישיבת חכמי לובלין שהתפלל ב'קיבוץ', כתב עליו: "הוא התבטל במציאות. כל תנועותיו אומרות קדושה. מימיו לא ראה עוול בשום יהודי, ותמיד מצא זכות להגן על מעשים בלתי נראים של יחידים. כל מי שבא עמו במגע, זוכה לשמוע בהבנה מתורת רבו"  (שיח צדיקים)

ר' דוד הוסיף ותיאר כיצד רבי פנחס'ל השתדל להשפיע על כל מי שיכל, שיאמר את עשרת מזמורי ה'תיקון הכללי'. ובעת הקיבוץ בלובלין, השפיע גם על הגאון רבי מאיר שפירא שיאמרם.

השתוקק בכל מאודו לעלות לארץ-הקודש, באחד ממכתבי ידידו רבי אפריימל לר' הלל מכאליץ שעלה ארצה, משנת תרצ"ה, מוסיף ר' פנחס'ל וכותב: "פנחס בן ביילא שהוסיפו לה שם 'אלטע', אבקשך להתפלל בעדי שיחונן אותי השי"ת לבוא לארץ ישראל חיש קל מהרה בשנה הזאת"

במכתב אחר, כותב ידידו רבי אפריימל:

"דרישת שלום מאת ידידנו וותיק וחסיד וכו' ר' פנחסל נ"י, הנה הוא שלח ערך שלושה פונט לידידו ר' יחיאל גרינוואלד שישתדל עבורו ב'דרישה' בתור רב (=כדי לקבל אשרת-עליה) וזה איזה חודשים כמדומה לי שהיה אחר חנוכה, ואין קול. אפשר ימָצֵא לך הזדמנות שתוכל לדרוש בזה, מה זה ועל מה זה, כי ידידנו הנ"ל הוא כוסף מאוד מאוד לבוא לארץ-ישראל, כידוע לך מאז" (עונג שבת, עמ' תמד, תנג)

למרבה הצער הדבר לא יצא לפועל, ובימי השואה הנוראה נהרג רבי פנחס'ל על קידוש שמו יתברך. ה' יקום דמו עם דמי כל קדושי עמנו.

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support