רבי סנדר חיים טרוביצר
נולד בשנת תרל"ג לאביו החסיד הגדול רבי נתן בן רבי צבי טירוביצר, ולאמו שהיתה בתו של החסיד הנגיד רבי שמואל פיקסל.
אביו ושני סביו, שהיו מיקירי חסידי ברסלב בטירוביצה, עלו עם משפחותיהם לארץ ישראל והתיישבו בעיר הקודש צפת ובה גדל ר' סנדר חיים, כשהוא סופג אל קרבו יראת שמיים במחיצת חסידי ברסלב הנלהבים שהתגוררו בעיר.
מדי פעם הגיעה אל ביתם איגרת מאת החסיד הנודע רבי נתן ב"ר יהודה מטבריה, שקשר הדוק היה לו עם אביו. מכתבים אלו הרעיפו טל תחיה על קוראיהם והציתו בקרבם את שלהבת ההתקרבות לצדיק.
חסידי ברסלב בארץ ישראל של אותם ימים, שמנו בקושי רב כשני מניינים, היו קשורים איש לרעהו בעבותות אהבה וחיו כמו משפחה אחת; שמחו האחד בשמחת חברו, ובעת צרה השתתפו בצערו.
במכתב אל רבי נתן טירוביצר הנושא את התאריך אייר תרל"ו, כותב רבי נתן מטבריה: "והיה לי למשיב נפש שברוך ה' בנך מו"ה סענדיר חיים נ"י בקו החיים והשלום, ואתה מכין עצמך לעשות לו חאלאקע למזל טוב. כן תזכו אתה וזוגתך תחי' לעשות לו בר- מצוה וחתונה אי"ה למזל טוב, ואביך נ"י ואמך תחי' יזכו לראות שמחתכם, וגם כל אוהביך וחמיך נ"י וחמותך תחי' וכל מי שרוצה לראות בך כל טוב, יזכו גם כן לראות בשמחתכם תמיד.
"ואני איני יכול לנסוע על החאלאקע מחמת שאי"ה בדעתי – ה' יגמור לטוב ויכון צעדי – לנסוע אי"ה ביום ד' הבעל"ט על ראש השנה, ובדעתי היה לנסוע מקודם לירושלים ת"ו ומשם לאומן… ובודאי רציתי להיות עמכם בצוותא חדא על החאלאקע של בנך נ"י, על כן תשמחו בשם, ואני מרחוק אשמח גם אני".
כשגדל סנדר חיים והיה לנער נפלה בחלקו זכות גדולה – להעתיק את מכתביו הנלהבים של רבי נתן מטבריה שנשלחו אל אביו. הודות להעתקות אלו נותרה למכתבים היקרים שארית בארץ והם היו המקור להדפסתם בספר 'נתיב צדיק'.
אביו רבי נתן היה ידיד נפש של החסיד המופלא רבי ישראל קרדונר, שהתגורר אף הוא בצפת. לעתים קרובות היה רבי ישראל מתארח בביתם ומשוחח עם אביו 'שיחת חברים' בענייני רבינו הקדוש.
בשנת תרס"ט יסד אביו יחד עם רבי ישראל את 'בית המדרש וחברת קימת חצות – לילה'. ר' סנדר חיים שהיה אז בשנות השלושים לחייו נמנה עם בני חבורת קודש זו.
בשנים שבהן נמנע מהם לנסוע לאומן, השתתפו רבי ישראל, רבי נתן ובנו רבי סנדר חיים בקיבוץ ראש השנה במירון שנוסד על ידי זקני תלמידי מוהרנ"ת אשר נבצר מהם מפאת זקנותם ותנאי הדרך באותם ימים להפליג אומנה.
בשנת תרע"ט נסתלקו שני ידידי הנפש לעולמם בהפרש של חודש: רבי ישראל קרדונר ביום ט' בחשוון, ורבי נתן טירוביצר ביום ט' בכסלו. מאז נטל על עצמו רבי סנדר חיים את עול החזקת הקיבוץ במירון, כפי שמציין רבי שמואל הורביץ, בספרו 'ימי שמואל': "וגם רבי נתן מטראויץ הזהיר לבנו ר' סנדר שיתנהג תמיד כך, שאם לא יוכל לנסוע לאומן על ראש השנה, אז יהיה במירון. ומאז הוא מחזיק המניין על חשבונו בראש השנה וביום כיפור".
מלבד מכתבי רבי נתן מטבריה שאותם העתיק למשמרת, היו ברשות רבי סנדר חיים כתבי יד חשובים נוספים שירש מאביו.
רבי סנדר חיים נפטר ביום כ"ו בניסן שנת ת"ש, בגיל ששים ושבע. נטמן בקרבת אביו אמו ואחיו, סמוך לציונו של הרידב"ז זצ"ל, מגדולי צפת.
(באדיבות ד. ברסלבר, עלון אוצרות)