רבי נתן ברסקי נולד בשנת תרנ"ד, לאביו החסיד הגדול רבי שמשון ברסקי, מחבר הספר 'ליקוטי עצות המבואר' ('העצות המבוארות'). ימי נעוריו עברו עליו בין כותלי ה'קלויז' באומן, שם, במחיצת החסידים הנלהבים, ישב ועסק בתורה ובעבודת ה'.

אביו רבי שמשון נהג לערוך נסיעות מפעם לפעם לפולין, כדי ללבות שם את אשו של רבינו הקדוש. בהגיעו ללובלין, היה מתאכסן בביתו של ר' חנוך העניך גוטרמן מחסידי ברסלב. בהגיע עת דודים, השיא רבי שמשון את בנו ר' נתן עם בתו של ר' חנוך העניך.

זמן קצר לאחר נישואיו שנערכו בחודש אלול, יצא ר' נתן ברכבת לאומן, כדי להימנות עם באי הקיבוץ הקדוש בראש השנה. היו אלה ימי פרוץ מלחמת העולם הראשונה, וכך ארע שהחתן הטרי נותר באומן מבלי יכולת לשוב לביתו שבלובלין.

גם בבית הוריו נמנע ממנו לשהות, כיוון שעדיין נחשב לאזרח רוסיה וחלה עליו חובת גיוס, הוא התיירא פן השהיה במחנות הצבא תפגע בקדושת יהדותו. ר' נתן הסתתר בבתי מדרש שונים ולא פעם ניצל בנס מן הגיוס.

פעם אחת כשבא לבקר בבית הוריו בערב שבת, בדיוק באותה עת ביקר קצין בביתם. ר' נתן הסתתר בארון ובנס לא הבחין בו הקצין. בפעם אחרת, בהיותו במז'יבוז' על ציון סבו הבעש"ט, ביקרה שם פלוגת צבא, וגם הפעם כמו נסתמאו עיניהם ועובדת קיומו נעלמה מהם.

בסיום המלחמה שב לובלינה, שם התפרנס ממכירת ספרים. הגאון רבי מאיר שפירא ראש 'ישיבת חכמי לובלין', רחש לו חיבה יתרה, ובעת התפילות בראש השנה ב'קיבוץ לובלין', הושיבו לצידו בכותל המזרח.

ר' נתן עמד בקשרי מכתבים כל העת עם אביו הדגול. מכתבים אלו נדפסו בספר 'גבורות שמשון', והם מלאים בדברי אמונה ודעת טהורה ממקור הנחל נובע בהם השיב ר' נתן את נפשו בכל התלאות שעברו עליו בגשמיות וברוחניות.

בחודש אלול תרצ"ט, עלה ר' נתן עם משפחתו לארץ הקודש. היה זה שבועיים בלבד לפני פרוץ השואה האיומה כשהתנועה הימית למדינות אירופה ומחוצה לה היתה משובשת.

בני משפחתו מספרים כי מעולם לא הטיל מורא בתוך ביתו, ועל אף עמידתו על קוצו של יו"ד, עשה הכל באהבה ונעימות. בתו מספרת שפעם התמהמה לשוב לביתו, בדאגתה ניגשה לחלון והבחינה באביה העומד וממתין.

יצאה ושאלה אותו מדוע אינו נכנס הביתה. השיב לה: "ריח של ספר טרף אני מריח בבית, ועד שלא יוציאוהו – לא אכנס הביתה" – – –

הלכה הבת וביררה אצל אחיותיה, עד שנודע לה שאחת מהן שאלה ספר כלשהו, שקריאתו היתה מקובלת בבית רבים באותו דור, אך לטעמו של ר' נתן אין זה ספר מתאים לילדיו.

במכתב משנת תש"ד, ארבע שנים לאחר עלותו ארצה, פנה החסיד הגדול רבי אפרימ'ל קראקובסקי אל תלמידו ר' הלל מיכאליץ: "ידידי יקירי וחביבי כנפשי, לאשר ששמעתי כי ידידנו וותיק וחסיד בנש"ק ר' נתן ברסקי נ"י הוא בלחץ-זו-הדחק גדול, כי שמעתי כי ביו"ט בימי חול המועד לא היה לו לאכול כי אם לחם ומים מחמת אונסו…

והנה שמעתי עליך לאמור כי אתה משתדל בזה לסייעו – יתן ה' שתזכה לזה שיתגלגל זכות גדול על ידך".

נסתלק לבית עולמו ביום כ"א באלול שנת תשל"ב.