רבי נחמן מריבוצק
רבי נחמן ב"ר זלמן מריבוצק
רבי נחמן מריבוצק היה בנו של רבי זלמן "הקטן" תלמידו של רבינו.
בימי נעוריו זכה להתקרב למוהרנ"ת ולהסתופף במחיצת גדולי תלמידיו. התגורר בעיירה רִיבוּצְק הסמוכה לאומן ומכאן כינויו.
לימים, כאשר הבין מתוך דברי רבינו הקדוש את גודל מעלת ישיבת ארץ ישראל, עלה לדור בה, והיה מראשוני חסידי ברסלב שהתיישבו באותה תקופה בצפת.
כשחלה רבי יצחק בנו של מוהרנ"ת, בפרוס הימים הנוראים של שנת תר"ל, סעד אותו ר' נחמן במסירות מופלאה, ולא מש ממנו ימים רבים. במכתבו לבניו, מספר להם רבי יצחק על כך: "שַבחו והודו לה' קל עליון, אשר הגדיל חסדו יתברך עלי והשאיר אותי לכם ממות לחיים. כי תדעו אשר קודם ראש השנה, ביום ב' דסליחות, נפלתי למשכב רח"ל, ולא ירדתי מהמיטה עד יום שבת קודש 'בראשית' העבר… וכל המביני מדע דפה, הייתי בעיניהם לאחר ייאוש… מיום עמדי על דעתי לא ראיתי חולה כזה, אשר יהיה מסובל ביסורים ארסיים כמוני, וצעקתי רק מכאב לב, במחשבה לה' קל עליון… והתשועה היתה על ידי אמירת תהילים, כי ביום שלש עשרה מידות אמרתי לידידנו רבי נחמן ריוואצקער – אשר הוא גמל עמי חסד כזה אשר לא האמנתי אם לא ראיתי, לא פנה לביתו בלתי בעת אכילתו, וכל היום והלילה עמד אצלי ושירת אותי בכל מילי, ואפילו ליל 'כל נדרי' לן אצלי, עד ליל יום א' דסוכות… יהי ה' עמו ויזכה לכל טוב אמיתי כאשר עם לבבו, ואצלי הוא בלתי ספק אשר זאת המצוה תלך לפניו בראשונה – ואמרתי לו אז בכל כוחי: 'קחו מזוגתי עשרים טאליר [-שם מטבע] ותקבצו מנין מאוהבי נפשי, והמעות תחלקו לעניים, והמנין ילכו לומר תהילים על מקום קדשו של כבוד האר"י זצוק"ל…' וכפי הנראה מאז התחילה הישועה" ('עלים לתרופה').
ר' נחמן היה ידידו הקרוב של רבי מאיר מטֶפליק תלמיד מוהרנ"ת, שעלה אף הוא באותה תקופה לארץ ישראל ודר בצפת. באותם ימים נולד לאחד מתושבי העיר בן, אולם הוריו חשבוהו ל"נפל" ונמנעו מלהכניסו בברית. ראו רבי נחמן ורבי מאיר שכך, פנו להורי הילד ואמרו להם שיתנוהו להם, והם ידאגו למול אותו; וכה הבטיחו באוזניהם: 'בעזרת ה' עוד יאריך בנכם ימים ושנים'! ההורים נעתרו לדבריהם, והילד נכנס בברית. כאשר גדל, דבק בשני חסידים מופלגים אלה והפך לחסיד ברסלב נלהב, וכפי שהבטיחו זכה לאריכות ימים, יותר משאר אחיו. הלא הוא החסיד המובהק ר' משה קליין.
נוהג היה רבי נחמן ריוואצקער לומר, שמדברי רבינו הקדוש "אני רוצה להשאר ביניכם" (חיי מוהר"ן קצ"ז) משמע גם, על פי רמז, שראוי שכל אחד מחסידי ברסלב יקרא לאחד מבניו על שמו של רבינו – "שכל אחד יהיה נחמן בביתו," כלשונו.
נפטר בשם טוב, כשהוא מותיר אחריו דור ישרים וכשרים, בנים ההולכים בדרך רבינו הקדוש
(באדיבות ד. ברסלבר, עלון "אוצרות")