ראשי > ימי זכרון > לא ידוע > רבי נחמן ב"ר יהודה לייב

רבי נחמן ב"ר יהודה לייב

רבי נחמן ב"ר יהודה לייב

ב

מקום קבורתו:

ברסלב, אוקראינה

רבי נחמן בן רבי יהודה לייב – מאנשי מוהרנ"ת

מגדולי אנ"ש בעיר ברסלב, היה גדול בתורה ובעבודת ה'. עניות מופלגת ושאר תלאות היו מנת חלקו, אך עמל בתורה ועסק בתפילה בכל לבו ונפשו יומם ולילה. כה עני מרוד היה, עד שלא היו לו מעות כדי לנסוע אל מוהרנ"ת, והיה מוהרנ"ת נוסע אליו לשוחח עמו בתורה ועבודה.

מוזכר בספר 'טובות זיכרונות': "ובאותו איסרו-חג באו למוהרנ"ת ז"ל ג' אנ"ש המקורבין ודבוקים מאוד למוהרנ"ת ז"ל, על שבת קודש פרשת בראשית לנעמירוב, היינו שם האחד היה החסיד הותיק הר"ר נחמן פעסחלס – הכהן, והשני היה החסיד המשמש למוהרנ"ת הר' נחמן טלטשיניר – הלוי, והג' היה החסיד הר' נחמן בנו של ר' יהודא ליב – ישראל, שהיה מגדולי אנ"ש דברסליב.

"…ואמר להם: אתם שלשה; כהן לוי ישראל, כי הר' נחמן פעסחלס היה כהן, ור' נחמן טולטשיניר היה לוי, והר' נחמן בר' יהודא ליב הוא ישראל, וזה כל"י שלימה…" (עמ' קמ, עיין שם)

ברוב עניותו, השכיר עצמו רבי נחמן בן רבי יודל לשמָש בית-הקברות, הוא התגורר בבקתה דלה בעיבורה של העיר ברסלב, סמוך לבית-העלמין, והיה משגיח על הקברים, מנכש את השיחים שצמחו ועלו בהם, מנקה את שיירי הנרות, וכדומה, וחוזר לספריו, ללימודו ותפילתו. כל משכורתו היתה, שכל אימת שנערכה לוויה, היה אומר את ה'מלא רחמים', ולאחר הלוויה מגיש לשורת המלווים מים לרחוץ ידיהם כנהוג, ואז היו המלווים נותנים לו מטבעות של "זעקסער" (שישית הרובל) וממטבעות אלו היה הולך להביא לחם ומעט ירק לביתו.

ויהי היום, ובקיץ תקע״א העתיק מוהרנ״ת את מגוריו מנמירוב לברסלב, כעבור מספר ימים נודע לו מהי "פרנסתו" של הצדיק והעובד ה' רבי נחמן ברבי יודל, הזדעזע מוהרנ"ת והתחלחל מאוד, הוא פנה בנימה של קפידה למקורביו מתושבי העיר ואמר להם: "איש כמותו מניחים לישב בבית קברות?! הלא אם יחסר לו פעם להוצאות שבת קודש והוא יישא את עיניו למרום בתפילה לעני, עלול חס ושלום להסתלק בנו של מאן־דהוא מן העולם, כדי שירוויח רבי נחמן ״זעקסער״ ויהיה לו לקנות לכבוד שבת, מהרו והעבירוהו משם!"

בעקבות דברי מוהרנ"ת, התעוררו אנ"ש וקיבלו על עצמם לתמוך ברבי נחמן ובלבד שיעזוב את משרתו כשמש בית-הקברות.

"פעם-אחת" כותב רבי אברהם בן רבי נחמן מטולטשין, "עמד לפניו (לפני מוהרנ"ת) רבי נחמן ברבי יודל לייב, שהיה איש כשר וירא וחרד לדבר השם ועסק יומם ולילה בתורה ותפילה ובביתו אין לחם ושמלה, כי היה עני גדול, וגם אשתו היתה רעה וכעסנית והיתה מקללת אותו תמיד. ועמד לפניו פעם אחת ביום חמישי, שלא היה לו עדיין על צרכי שבת, ועוד איש אחד עמד אז לפניו, והתחיל זה האיש להתאנח על רבי נחמן הנ"ל, על גודל עניותו ודוחקו העצום, כי היה לו רחמנות גדול עליו. וגער בו מוהרנ"ת ז"ל ואמר לו בלשון תמה: "עליו אתה מתאנח?! שקם בחצות-לילה ועסק מאז ועד הנה בתורה ותפילה ובקשות ותחנונים, וגם הוא עני ובעל יסורים, ויש לו אשה רעה, אשר על ידי כל זה לא יראה פני גיהינום (עירובין מ"א, א') – אשרי לו ואשרי חלקו לעולמי עד וכו', הלא על הנגיד משה וכו' יש להתאנח, אשר אכל סעודת הצהריים בהרחבה גדולה, וגם שתה אחר כך יין טוב, גם שכב עצמו לישן אחר כך, (ועבר עליו מה שעבר, כידוע) – עליו יש להתאנח! כי מי יודע כמה שנים יהיה מוכרח להזדכך בעונשים קשים ומרים, עד אשר יזדכך ויצטרף מזוהמת העולם הזה!" (כוכבי אור, אנשי מוהר"ן כרך ג' סעיף ו')

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support