ראשי > ימי זכרון > לא ידוע > רבי משה צדוק'ס

רבי משה צדוק'ס

רבי משה צדוק'ס

ב

מקום קבורתו:

קבר האחים 'סוחוי יאר', אומן, אוקראינה

ר' משה צדוק'ס הי"ד

מאותם בעלי תשובה מופלאים היה ר' משה, דוגמא חיה ומוחשית לדברי רבינו הקדוש: "כמה 'צלם אלוקים' היו מונחים ברפש, שאני הוצאתים  משם, ועל ידי נתקרבו אל ה' יתברך בהתקרבות גדולה כל כך, עד שאין להם להתבייש מצדיקים גדולים"!

איש יהודי היה באומן ושמו צדוק. בעל עגלה פשוט היה, את מקום תפילתו קבע ב'קלויז' של חסידי ברסלב. מדי יום, טרם עלות השחר, נהג לקום ולומר תהלים בתמימות טהורה.

ולצדוק בן ושמו משה, אשר נקרא על שם אביו: משה צדוק'ס. לצדוק לא היתה שום סיבה להתפאר בבנו; אדרבה, רק חרפה וקלון הביא עליו; הוא חָבַר לכנופיית פשע שהפילה חיתתה על כל האיזור ולא בחלה בשום אמצעי כדי להשיג את מטרותיה השפלות.

כך חי לו משה חיים שיש בהם בושה וכלימה לו ולכל משפחתו, ונדמה היה שאפסה התקווה כי ישוב אי פעם לדרך הישרה.

ויהי היום, צדוק העגלון נפטר לבית עולמו, והניצוץ היהודי שבלב בנו התעורר קמעא מתרדמתו; משה החליט שעליו לעשות את המינימום לטובת נשמת אביו ולומר אחריו קדיש.

אך להוותו התברר כי אין הדבר פשוט כלל ועיקר; בשום בית כנסת בעיר לא הותרה לו דריסת רגל; רק נראתה דמותו במקום – והמתפללים קראו לעברו בזעם: "כלך לך מכאן, צא ממחיצתנו!"

הדבר נשנה על עצמו בכל בית כנסת שאליו רצה להכנס ולומר קדיש על אביו. לבסוף החליט לנסות את מזלו בבית המדרש של חסידי ברסלב, היכן שנהג אביו להתפלל.

משה צדוק'ס נכנס לקלויז; וראה זה פלא: איש לא גרש אותו, והוא אף הצליח לומר את הקדיש עד גמירא. לאחר מכן עזב את המקום.

במשך שנת האבל על אביו פקד את הקלויז יום יום, כשמלבד אמירת קדיש אינו עושה מאומה; לא טלית ותפילין, לא קריאת שמע ותפילה.

יום אחד ניגש אליו החסיד רבי יענק'ל מזיטומיר ואמר לו בנימת חיבה: "משה, אם כבר באת לכאן, הנח גם תפילין".

משה נמס כולו מול הלבביות שהקרין ר' יענק'ל, ונעתר לבקשתו. אט אט הוסיף על הנחת התפילין עוד מצוות; הוא גם גידל זקן ופיאות וכל חזותו השתנתה ללא הכר.

לא פעם נשמעו קולות בכי מתוך אוהל ציון רבינו – בכיו של ר' משה צדוק'ס תוך כדי אמירת 'תיקון הכללי' ו'ליקוטי תפילות'.

ויהי בימי שלטון הרֶשע הקומוניסטי, כל המקוואות באומן נסגרו, דבר שהסב צער רב ליהודי העיר. והנה נחלץ ר' משה צדוק'ס לעזרת אֶחיו; הוא  מסר את נפשו, פשוטו כמשמעו. חפר באורווה שבחצר ביתו חפירה בעומק של חמישים מטרים, עד שמצא מקום מים.

כך, תוך סיכון עצמי רב, בנה מקווה מחתרתי שפעל תקופה ארוכה ושימש את יהודי העיר, גם את ה'מתנגדים' שבהם, שעתה הודו בפה מלא בצדקת דרכם של חסידי ברסלב המקרבים כל יהודי באשר הוא.

ר' משה הקים דור ישרים מבורך, ההולכים בדרך התורה והיראה. בשנות השואה, עם כיבוש העיר אומן על ידי הגרמנים ימ"ש, הוצא להורג ביער שמחוץ לעיר, יחד עם עשרים וחמש אלף יהודי אומן, ה' יקום דמם.

(באדיבות ד. ברסלבר, עלון אוצרות)

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support