מגדולי חסידי ברסלב בפולין.

לפני התקרבותו, נמנה עם חסידי אלכסנדר. בהשפעת החסיד ר' דוד קליינמן 'חוקק המציבות' התקרב לאורו של רבינו הקדוש, וברבות הזמן התקרבו גם אביו רבי חיים יהושע, ואחיו רבי ישראל יהודה, לברסלב.

לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה, זכה רבי משה מנחם לנסוע לאומן, לפקוד את ציון רבינו ולומר שם את ה'תיקון הכללי'.

למדן ובקי עצום בש"ס ופוסקים היה, ותקופה מסוימת עמד בראש ישיבת אלכסנדר. בקיאותו העצומה בכל חדרי התורה, היתה מפורסמת באוסטרובצה, עיירת מגוריו, ורבים פנו אליו בשאלות בהלכה, לכולם השיב במאור פנים. מרבה היה ללמוד עם אברכים ובחורים, ולהאיר עיניהם בסוגיות קשות, ועקב כך, אהוב היה על הכל.

לאחר שנוסדה ישיבת ברסלב באוסטרובצה – 'הלכתא כנחמני,' שימש בה כמגיד שיעור, והשקה מתורתו לצעירי הצאן. עתים, לומד היה ברבים 'ליקוטי מוהר"ן' בבית-המדרש של חסידי ברסלב, והיו השומעים מתענגים על דבריו הישרים והמתוקים מדבש.

מנהג היה באוסטרובצה, שבכל שבת דורש אחד מתלמידי החכמים בעיירה, בבית-המדרש המרכזי, בענייני פרשת השבוע. לעתים תכופות הפצירו ברבי משה מנחם, שידרוש, אך לא תמיד נענו. אך כשהיו תושבי העיירה רואים, שמופיע במודעות בערב-שבת, שרבי משה מנחם ידרוש – היו מתמלאים שמחה ובאים בהמוניהם. את דבריו על פרשת שבוע, היה מתבל בדברי רבינו הקדוש ומוהרנ"ת, שהחיו את לב שומעיהם.

זהירותו בהלכה, היו מופלאים. כך למשל, שמר תמיד בשמירה יתירה על ידיים נקיות, כדי שיהיה מוכן תדיר לתורה ולתפילה.

מלבד דקדוקו בהלכה, בורח מן הכבוד היה. כיוון שכך, לא רצה לעשות את תורתו קרדום לחפור בו, ולמרות יכולתו לקבל משרת רב וכדומה, העדיף ליהנות מיגיע כפיו. הוא העמיד לזוגתו הצדקנית דוכן מכירה בשוק העיירה, וכשהיה מסיים את חוק לימודיו היומי, היה בא אל השוק ועוזר לה בפרנסת הבית.

החסיד היקר, אוד מוצל מאש, ר' בירך רובינזון, בן העיירה אוסטרובצה, העלה על הכתב זיכרונות מופלאים אלו, כשהוא מוסיף ומספר על רבי משה מנחם, כי "גם היה בעל-תפילה; היה מתפלל הרבה פעמים לפני העמוד בבית-המדרש דברסלב, והיה מנגן יפה. הגם שהיה בעל בכי, כי היה מקיים העצה של התבודדות, אבל כשהתפלל לפני העמוד או בסעודה-שלישית, היה מזמר היטב…"

בקונטרס 'אור זורח' שיצא לאור בלודז', על ידי החסיד רבי שמחה בוֹרנשטיין, הובאו דברים שכתב רבי משה מנחם.

נביא מקצתם ויהיו נא לזיכרו:

" 'כל הלומד תורה בלילה, חוט של חסד משוך עליו ביום' – היינו שאם מתחזק האדם לעסוק בתורה ועבודה, אף כשהוא בחינת לילה אצלו – אז יזכה שהקדוש ברוך הוא ימשיך עליו חוט של חסד, הוא הופעת אורו יתברך, לידע ולהבין, אשר כל הניסיונות וההעלמות הבאים על האדם מלמעלה, אין הכוונה לרחקו חס ושלום, כמו שנדמה לו בעצת היצר, רק הוא ירידה לצורך עליה, אשר אם האדם יתגבר גם בעת החושך לעסוק בתורה ועבודה ולצעוק ולהתחנן לפניו יתברך – בבחינת 'מבטן שאול' – אפילו אם מונח בבטן שאול תחתית, גם כן יקיים – 'שיוועתי' – אזי יזכה שימשיך עליו הקדוש ברוך הוא חוט של חסד ביום, בבחינת אם ב'ערב' שהוא בחינת חושך, יקיים 'ילין בכי,' אז יזכה 'ולבוקר רינה' ."

נהרג על קידוש ה', בשנות השואה. נקום ה' נקמה, ה' איש מלחמה.

(באדיבות ד. ברסלבר, עלון 'אוצרות')