בנו של החסיד המופלא רבי אהרן יוסף גרשונוב מטפליק.

ר' משה אריה, שהיגר למונטריאול שבקנדה, היה בראש התומכים בחסידים שנאנקו תחת שלטון הקומוניסטים בברית-המועצות. במשך שנים רבות שלח להם חבילות עם כסף, מזון, בגדים, ותשמישי קדושה. הוא לא היה אמיד, אך ראה לעצמו חובה קדושה לסייע לאֶחיו. ללא לאות פעל והצליח לעורר יהודים אחרים בקנדה להירתם אף הם למען המטרה הקדושה. בזכות הסיוע התמידי, יכלו אנ"ש באומן, טולטשין, ברדיטשוב וטפליק, להתקיים ברוחניות וגשמיות.

האחראי על קבלת המשלוחים וחלוקתם בין החסידים ברוסיה, היה החסיד הנלהב רבי נאשקע שטרנהארץ מטולטשין, מנכדי מוהרנ"ת.

ממכתבי אביו רבי אהרן יוסף, וכן ממכתבי רבי נאשקע אליו, אנו מתוודעים למסירותו הגדולה עבור אנ"ש באותם ימים.

וכך כותב לו רבי נאשקע:

"ישמח כבודו בזה שזכה להיות מחזיק לאנשי אדמו"ר ז"ל לעת כזאת. ישמח משה במתנת חלקו כי עבד נאמן קראת לו. ובפרט בזה שמעורר אנשים בהתקרבות לדעת אדמו"ר ז"ל. אשריכם מה טוב חלקם… חיזקו ואימצו בעבודתכם, לדַבֵּר מִשֶבַח אדמו"ר ז"ל וכל הנלווים אליו ובפרט בעבודת הצדקה ששקולה ככל המצוות…"

בכ"ט בטבת תרצ"ז הלך אביו רבי אהרן יוסף לעולמו, בטולטשין. לפי צוואתו, נתן ר' משה אריה 'חמישים מיני צדקות'. את הכסף שלח לרבי נאשקע, שכתב לו: "אודות החלוקה, שכתב כבודו, לחלק על חמישים מיני נדבות, הרבה מהם קיימתי תיכף כאשר כתב כבודו. גם הרבה מוכרחין להמתין על זמן הבא לטובה כמובן בעצמו, כמו היארצייטן, על נסיעה לאומן לראש השנה הבע"ל, על ערב יום-כיפור, סוכה וכדומה להם. ובוודאי כבוד גדול עשה בזה לאביו ז"ל, כי בכל פעם שנותנין צדקה עבור מנוח, הוא מתעורר וחי כמו דג שנותנין למים חיים, כך שמעתי בשם גדול אחד… ובפרט אם כבודו נותן צדקה לטובת נשמת אביו, הוא מכוון בזה לרצון אביו ז"ל… כי הוא היה נחשב אצלי לאוהב גדול וחפץ טובתי, ובחייו עשה לי טובות גדולות בכל פעם בידידות ובהצנע גדול. אשרי לו ואשרי חלקו, כי עסק באומנות 'משכיל אל דל' בכל לב ונפש ובהצנע גדול, ושמעו הולך על כל הסביבות, בכל מיני צדקות וטובות שעשה להרבה אנשים…

"אודות מה שכתב בבקשה ללמוד ולהעתיר עבור אביו, יידע כבודו שאפילו בלתי בקשתו עשיתי כבקשתו ואי"ה אלמוד להבא גם כן לטובת נשמת אביו ז"ל כל מה שצריכין, אך 'מצוה בו מבשלוחו', כי כשהבנים לומדין וזוכרים נשמתו, ביותר מסוגל. ושמעתי שאדמו"ר ז"ל אמר למהרנ"ת ז"ל בעת שאמר קדיש עבור נשמת אבותיו, שבוודאי חפץ לעשות טובה לאביו בעולם הבא, על כן על ידי אמירת הברכה 'אשר יצר את האדם בחכמה וכו' בכוונה, יכולין גם כן לעשות טובה גדולה לאביו, ובפרט ע"י לימוד משניות וספרי מוסר"

ר' משה אריה דאג גם לשלוח לרבי נאשקע שמן-זית וצמר-גפן בשביל הדלקת נר-תמיד בציון רבינו:

"יידע כבודו" – הוא כותב לו – "שבהשלחתו השמן-זית, פעל ועשה תיקון גדול ונורא… מובא בספר המידות של אדמו"ר ז"ל אות 'נר-תמיד' בזה הלשון: 'בזכות נר-תמיד הדולקים בשמן-זית, מצילים מגזירת שמד'. וחוץ לזה, אצלנו בקבלה מאבותינו הרבה סיפורים מגודל מעלת נר-תמיד הדולק אצל ציון הקדוש של אדמו"ר ז"ל, ששמו הקדוש הולך בכל העולמות ומאיר ומתקן כל הנשמות של כלליות ישראל…"

"יידע כבודו שע"י השלחותיו לטובתי, גרם עי"ז טובות גדולות ובפרט שב"ה אני מוסיף בכל יום לימוד תורתנו הקדושה כמה שעות, כי אינו דומה מי שיש לו פס בסלו ממי שאין לו…" (המכתבים נדפסו בשנת תשכ"ג בקובץ 'מחניים')

ר' משה אריה ב"ר אהרן יוסף גרשונוב נפטר בכ"א חשוון תשל"ו.