רבי משה אייזנמן הי"ד

רבי משה אייזנמן הי"ד

מקום קבורתו:

נעקדה"ש בשואה האיומה

רבי משה אייזנמן התקרב לחסידות ברסלב על ידי החסיד רבי אברהם יצחק ויסזאנד.

רבי אברהם יצחק למד בישיבתו של ה'חפץ חיים' בראדין במשך שמונה שנים, ושב משם מלא וגדוש בש"ס ופוסקים לעיר מולדתו לודז' שבפולין. בלודז' התקרב לדרך רבינו על ידי רבי שלמה גבריאל ורבי אלטר בן ציון קרוסקופ.

לימים נלקח רבי אברהם יצחק לחתן על ידי רבי חיים זונדל האלטשטוק, גיסו של הגאון רבי מאיר יחיאל מאוסטרובצה, ובעקבות כך עבר לדור באוסטרובצה, שם נתחבב עד מהרה על אברכי ובחורי 'בית המדרש הישן' שכן ניחן בהסברה נפלאה ובמאור פנים – והכל שתו בצמא את דבריו.

ברבות הזמן התקרבו על ידו כמעט כל אברכי ובחורי בית המדרש לאורו של רבינו. כמה עשרות מהם הפכו לחסידי ברסלב בלב ובנפש, ביניהם רבי משה דוד טעבל אייזנמן, שכונה רבי משה'לה אוסטרובצר.

ר' משה'לה היה בקי גדול בספרים, ועל פיו היו שגורים ש"ס ופוסקים. הגאון מאוסטרובצה לקחו לחברותא, ונהג לומר עליו בחיבה: "משה'לה הוא ארון הספרים שלי".

החסיד ר' בֵּירַך רובינזון שהכירו היטב, כותב בשבחו: "היה מקורב לברסלב בהתקשרות חזק – אשר אני לא ראיתי עוד אצל מקורבים חדשים שהיתה להם התלהבות כזו כמו שהיתה לרבי משה".

תקופה ארוכה ישב רבי משה דוד טעבל במרתף ועוסק בתורה ובעבודת ה', ולא יצא כי אם לדברים הכרחיים בלבד, כדי לשמור על קדושת עיניו.

לאחר נישואיו, עבר רבי משה אייזנמן לדור בעיירה שידלובצה, ומשם נהג להתכתב מדי שבוע עם חברו ר' בירך רובינזון שהתגורר בעיר סאליף. מכתביו מלאים חידושים שחידש בספרי רבינו. הוא גם שלח לו קונטרס שכתב, ובו ראשי תיבות וסופי תיבות על ספר תהילים, בו הוא מראה כי בכל מזמור מרומז שמו של רבינו הקדוש. ר' בירך שמר על קונטרס זה, אולם הוא נותר בביתו הנטוש בעת מלחמת העולם השניה ואבד לבלי שוב.

מוסיף ר' בירך ומספר אודותיו: "היה מתמיד גדול, היה יכול ללמוד על מקום אחד הרבה שעות ולא זז… כל ימי חייו היה משתוקק ודואג לזכות להיות על ציון רבינו ז"ל, ובכה מפני מה הוא לא זכה לזה. והיה מְקָרֵב לחסידי ברסלב. גם אחיו פסח מאיר שהיה איש תמים, יכול ללמוד גם כן, והתקרב לברסלב בפשיטות ובתמימות".

במכתבו לחסיד ר' יצחק מאיר קורמן, כותב רבי משה אייזנמן: "כעת ממשמש והולך ראש השנה הקדוש – ועינינו כלות לישועת ה' שנזכה לנסוע ולבוא על ציון הקדוש על ר"ה. אבל עבר קציר כלה קיץ ואנחנו לא נושענו, ומי יודע אם נזכה לזה. השי"ת ירחם על כל אנ"ש היקרים בכל מקום שהם, ובפרט עלינו, שנזכה לבוא לשלום על ציון הקדוש על ר"ה הבא עלינו. כי בודאי כל אנ"ש צריכין לישועה זאת, אבל עלינו הרחמנות גדולה מאד, כי אנחנו לא זכינו עדיין להיות אפילו פעם אחת על הציון הקדוש. וכל אחד ואחד מרגיש בעצמו שבודאי היה טוב מאוד כשהיה זוכה לבוא על ציון הקדוש, לנער מעצמו את העפרורית על ידי רוח הקודש של הצדיק הקדוש שנקרא 'איש אשר רוח בו', ובפרט לזכות לוידוי דברים לפני הצדיק, שעל ידי זה זוכין ל'פרשת דרכים' – לידע באיזה דרך להלך".

נספה על קידוש ה' בשואה  האיומה. ה' ינקום דמו.

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support