רבי מרדכי שו"ב הי"ד

נולד לאביו החסיד רבי משה שוחט מברסלב. בהגיעו לפרקו, נשא את בתו של רבי נחמן שטרנהרץ, בנו הרביעי של מוהרנ"ת.

אחרי נישואיו, מצא לו חבר כלבבו לעבודת ה' – החסיד רבי אברהם שטרנהרץ שהיה בן גילו. הם למדו בצוותא, עסקו יחד בעבודת ה', ואף ייחדו זמן ומקום מיוחד ל'שיחת חברים' בכל יום בעבודת ה', כדברי רבינו בליקוטי מוהר"ן תורה ל"ד.

פעם, כשהגיע יום-כיפור, הסתפק האחד האם גם היום יש לקיים את הקביעות, אך בכל זאת החליט לנסות. ומה התפלא כשהגיע למקום הקבוע וראה שחברו כבר ממתין לו…

היו מעירים איש את רעהו בחצות-לילה ויוצאים אל היער להתבודד כדברי רבינו בתורה 'הנעור בלילה'. מקום אהוב עליהם היה האזור שעל גדות נהר ה'בוג', שם מצויה המערה שבה נהג רבינו להתבודד בימי מגוריו בברסלב. בשובם העירה, ישבו ללמוד בצוותא שיעורים בנגלה ובספרי רבינו. עד זקנותו היה רבי אברהם חוזר על הדברים שהיה אומר לו חברו תוך כדי ניגון נלבב בבואו להעירו בחצות.

מפעם לפעם היו נוסעים אל זקני החסידים תלמידי מוהרנ"ת, כרבי נחמן מטולטשין, רבי משה ברסלבר, הרב מטשערין ועוד, כדי לשמוע מהם דברי אלוקים חיים. פעם, כשפגשו ברבי פנחס יהושע מטשערין תלמיד מוהרנ"ת בקומו מהשתטחות על ציון רבינו, סיפר להם חזיון נורא שראה זה עתה, היאך התגלגלה נשמתו פעמים רבות בעולם עד שזכתה סוף סוף להתקרב לרבינו שעוסק בתיקונה השלם (ראה בסוף הספר 'טובות זכרונות').

יחד עסקו גם בגמילות-חסד; מדי יום שישי היו הולכים בצוותא לאסוף צדקה עבור 'אנשי מעמד' – בני החבורה באומן שעסקו בעבודת הבורא מתוך הדחק. הם לא חסו על כבודם ולא ראו בכך פחיתות כבוד; אדרבה, שמחו להטיב עם חבריהם, אף שבעצמם היו עניים מרודים.

גם כשעקר רבי אברהם לטשערין, לא ניתק הקשר הנפלא ביניהם והיו נפגשים תכופות. לימים אף התחתנו ביניהם, כשרבי נתן, בנו בכורו של רבי אברהם, נשא לאשה את בתו החסודה של רבי מרדכי.

חיבר פירוש על ספר תהילים על פי הקדמות רבינו הקדוש. החיבור אבד בצוק העתים, אך בספרו 'טובות זכרונות', כותב רבי אברהם חידוש בשמו:

"לעניין מה שאמר רבינו זלל"ה: 'מיין זאך וועט זעך נישט אויס לאהזין (= הענין שלי לא יגמר לעולם); נצחתי ואנצח' – שזה בחינת 'נצח', שמעתי מחברי הר' מרדכי שו"ב ז"ל, שבזה מרמז הכתוב בתהלים בסוף קפיטל ט"ז שמסיים שם הכתוב 'נעימות בימינך נצח' שהם ג' במסורה, כי ג' תיבות אלו מרמזים על ג' צדיקים שעליהם נאמר בפירוש שהם בחינת 'נצח', והם: דוד המלך ע"ה ומרדכי הצדיק ואדומו"ר הנחל נובע מקור חכמה זלל"ה.

"'נעימות' – זה מרמז על דוד המלך ע"ה שעליו כתוב 'נעים זמירות ישראל', ואנו אומרים תמיד, 'דוד מלך ישראל חי וקים' שזה בחינת 'נצח'. 'בימינך' – זה מרמז על מרדכי הצדיק שהוא 'בן ימיני', ובו כתוב: 'וזכרם לא יסוף מזרעם', שזה גם כן בחינת 'נצח'. ולסוף מסיים הכתוב 'נצח' – שזה מרמז על אדוננו מורנו ורבינו נחל נובע מקור חכמה זלל"ה, שאמר בפירוש על עצמו 'ואנצח', בזה הלשון: 'מיין זאך וועט זעך נישט אויס לאהזין' שזה בחינת 'נצח'. וכן שמו הקדוש בגימטריא נצח, וספירתו הוא נצח, ולכן גם הסתלקותו היה ביום ד' דסוכות שאז ספירת משה רבינו ע"ה שספירתו נצח כידוע. נמצא מבואר שבאלו הג' תיבות מרומזים הג' צדיקים הנ"ל שהם בחי' נצח".

רבי מרדכי נהרג על קידוש ה' בפוגרומים שנערכו באוקראינה בשנת תרע"ט. זמן קצר לפני פטירתו, כשנשאל כיצד הוא מרגיש, השיב: "הכל בחסד גדול" ולאחר שעה קלה נסתלק.

"יוודע בגויים לעינינו נקמת דם עבדיך".