ר׳ מרדכי (מוטל) קריינדל הי"ד

נולד לאביו ר' משה זיסקינד, מיקירי העיירה אוסטרובצה שבפולין, שעבד לפרנסתו כאופה, והיה מוקיר תורה, בעל-צדקה וגומל חסד שידו פתוחה לעני ודל.

בנעוריו, למד רבי מרדכי (מוטל) קריינדל אצל הגאון רבי אברהם יצחק ווייסזאנד מאוסטרובצה, מגדולי חסידי ברסלב בפולין, וכמו עוד רבים מתלמידיו, גם הוא התקרב לאורו של רבינו, למרות העובדה שרבי אברהם יצחק לא דיבר עם תלמידיו מאומה בענייני חסידות; וכפי שכותב החסיד רבי בירך רובינזון, שלמד באותה תקופה אצל רבי אברהם יצחק והתקרב אף הוא דרכו לברסלב:

"כך היה המנהג של מורי ורבי רבי אברהם יצחק, אשר כל עבודתו הייתה בהצנע, בפרט עם התלמידים הצעירים היה מתנהג בהצנע יותר; לא דיבר בשום פעם מהתבודדות, רק עם הבחורים הגדולים והאברכים היה מדבר, אבל לא עמנו התלמידים.

"היה נהוג, שבזמן שעשינו סיום על פרק אחד בגמרא ותוספות, הלכנו כל התלמידים ליער. לפי שהיה בינינו חבר שלי, אוהב יקר שלי, בשמו: מרדכי קריינדל, והחבר שלי היה חלש, היה נצרך לרחמים, והיה זקוק לאוויר, בכן ביקש אביו ממורי רבי אברהם יצחק שילך בכל פעם ליער לשאוף אוויר. ונתן לנו חלות ומיני מתיקה לעשות סעודה ביער, וכן עשינו. לאחר הסעודה היה אומר רבי אברהם יצחק שהולך לנוח קצת, כיוון שהוא עייף. אבל אחר כך, אחר איזה שעה, בעת שבא בחזרה, ראינו שהיו עיניו אדומות מבכיות. זה היה לו התבודדות, ולא היה מפרסם כלום".

ר' משה, אביו של ר' מרדכי, השתוקק בכל מאודו שבנו יגדל לתלמיד חכם ויקבל היתר-הוראה וישמש כמו"ץ (מורה-צדק) באחת הערים או העיירות בפולין.

אשר על כן, שכר עבור בנו מלמד מיוחד שילמד אתו רק פוסקים; 'יורה-דעה' ו'חושן-משפט' ביסודיות, אשר נצרכים ללימוד הוראה. המלמד היה רבי מאיר, בנו של הגאון רבי יוֹשֶׁע, ששימש כמו"ץ באוסטרובצה.  ואמנם, נבחן ר' מרדכי בהצלחה אצל ר' יושע, וקיבל ממנו היתר-הוראה.

וכך כותב רבי בירך רובינזון על חבר נעוריו רבי  מרדכי: "היה לו ׳היתר הוראה׳ ממורה-צדק של אוסטרובצה הצדיק רבי יושע מלמד, שהיה זקן מופלג ולא הסתכל עם משקפיים, התפלל מנחה בשבת-קודש ב'בית המדרש הישן', והיה קורא בתורה בלי אור הדלוק, רק קצת מה שהאיר על ידי החלון. רבי יושע היה למדן גדול, ידע ש"ס בעל-פה ושאר ספרים. אחרי המלחמה הראשונה (= מלחמת העולם הראשונה) היו הספרים העתיקים של בית המדרש הישן קרועים על ידי החיילים. היה גבאי של הספרים הישנים, ואני הייתי גבאי אחראי לקנות ספרים חדשים. על הספרים הישנים שנקרעו לא היה שום שער, ורבי יושע היה יודע כל ספר וספר איזה שם יש לו, ועשה לו השער. ומאותו רבי יושע השיג החבר שלי מרדכי היתר הוראה".

בהגיעו לפרקו, נלקח ר' מוטל לחתן על ידי ר' משה ווייסדורף מהעיירה 'איוואנצק', שהעניק לו נדוניה מכובדת, כי בתו הייתה בת יחידה. ר' בירך מציין כי גם בנו של ר' משה ווייסדורף, יחיאל אלטר, היה מקורב מעט לברסלב, והוא היה נוכח בחתונתו, שהיתה שמחה מאוד, יחד עם עוד מחסידי ברסלב.

למרות שלר' מוטל היה היתר-הוראה ויכול היה לקבל משרת רבנות, לא רצה ליהנות מכתרה של תורה; הוא בחר לקיים "טוב תורה עם דרך ארץ", ולאחר חתונתו, פתח עסק וממנו התפרנס.

את זיכרונותיו על חברו אוהב-נפשו ר' מרדכי, אשר נספה על קידוש ה' בשואה האיומה, חותם רבי בירך רובינזון בכאב:

"היינו שנינו אוהבים גדולים, וכמעט שווים בשנים, ונתקרבנו לברסלב ביחד. חבל! חבל שהרשעים הארורים חטפו אותו וכילו אותו ומשפחתו. השם ינקום דמו!"