בז' אדר תרס"ב נולד ר' מרדכי קעז בפולין, לאביו החסיד המופלג רבי דוד, שאודותיו שחו כי הינו מל"ו הצדיקים הנסתרים.

מנעוריו ניכרו בר' מרדכי מידות נאצלות, מתוכָן בלטה מידת החסד והנתינה. כבר בגיל רך ראו הכול כי לבו רחב כפתחו של אולם.

חורף כבד שורר בעיירה הפולנית, בתי העיר מכוסים גלד של כפור, והבריות מסתתרות בבתיהן סמוך לאח הבוער מאימת הקרה השולטת בחוץ. אלה שמלאם לבם לצאת לרחובה של עיר, עושים זאת כאשר הם מעוטפים מכף רגל ועד ראש.

בין האנשים הבודדים המתהלכים ברחוב הריקן נראית דמותו של מרדכי הקטן, מכונס בתוך מעיל פרווה, הצועד בדרכו. לפתע מבחין הוא בילד הפוסע לעומתו ברחוב, העניות זועקת מלבושו הדל, אך נכון יותר יהיה לומר מהעדר לבושו… הלה צעד בקור הנורא בבגדים מרופטים, וללא כל מעיל. מרדכי איננו מהסס לרגע, פושט את מעילו ומוסר אותו בחיוך של טוב לב לילד שמולו.

כאשר שב לביתו, הבחינה אמו מיד בחסרונו של המעיל. לשאלתה השיב בפשטות: "ראיתי ילד ללא מעיל ונתתי לו את שלי". "ומה איתך"? הקשתה האם, "וכי אתה אינך זקוק למעיל? והילד משיב: "אני אוכל להסתדר גם בלי מעיל."

חלפו שנים, מרדכי קעז מתמסר כולו ללימוד התורה ועבודת הבורא, ומצניע לכת עם ה' אלוקיו.

באותם ימים כבר ליהטה בפולין אישו של רבינו במלוא עוזה, כשעוד ועוד נפשות מתחממות לאורה. הוא זוכה להתוודע אל גדולי חסידי ברסלב בפולין וגם בלבו ניצתת השלהבת. ברבות הימים הפך לחסיד נלהב שמתבטל לרבינו הקדוש בכל נימי נפשו.

שנתיים לפני פרוץ המלחמה האיומה הוא עולה ארצה, ובכך מילט נפשו מגורלם הקשה של יהודי פולין שביניהם היו רבים מחבריו.

את משכנו קובע ר' מרדכי קעז בעיר הקודש והמקדש, וממשיך ביתר שאת בקיום עצותיו של רבינו הקדוש.

לא פעם שמעוהו צועק במיטתו בחצות לילה: "יצר הרע, אני לא אשמע לך! אני לא אשמע לך"! כארי היה קם וצועד לעבר הכותל המערבי או לציון שמעון הצדיק ושאר מקומות הקדושים, אותם איווה למקומות התבודדות, כאשר לא פעם נלווה אליו חברו ר' יעקב קלמנוביץ.

באחד הלילות, כשהיה בדרכו לכותל המערבי, חסם אותו ערבי באמצע הדרך ומנע ממנו להמשיך אל הכותל. ר' מרדכי קז נאלץ לשוב על עקבותיו. מאוחר יותר הופתע לשמוע כי באותה סימטה שבה נמנע ממנו לעבור, נטבח יהודי על ידי ישמעאלים זמן קצר לאחר מכן, ויהי לפלא.

באחד ממכתביו של החסיד המופלג ר' שמואל הורביץ כותב הוא אודותיו: "וגם יש אצלכם חבר טוב מפולין, הוא רגיל בהתבודדות וחצות, שמו מרדכי קעז."

נפטר ביום כ"א בחשון שנת תשט"ו