רבי מנחם מנדל מלדיז'ין – תלמיד מוהרנ"ת

רבי מנחם מנדל מלדיזי'ן התקרב אל מורנו רבי נתן, על ידי החסיד ר' יצחק חזן. התגורר בתחילה בטולטשין, ומאוחר יותר עבר לדור בלאדיז'ין, שכמו קודמתה, נמצאת בקרבת העיר ברסלב. וכך התאפשר לו להתחמם לעיתים קרובות באוּרו של רבי נתן.

ר' מנדל סייע למוהרנ"ת בדרכים שונות, בפעולותיו החשובות למען גילוי אורו של רבינו לכל יושבי תבל. הוא למד את מלאכת סידור אותיות עופרת בלוחות הדפסה, ושקד ימים ולילות, ללא קבלת שכר, על הדפסת הספרים 'ליקוטי מוהר"ן' ו'ליקוטי תפילות' ב"דפוס מוהרנ"ת", בית הדפוס שהקים מוהרנ"ת בביתו.

מלבדו עסקו במסירות במלאכת-קודש זו עוד כמה מצעירי החסידים, כגון ר' חיים נחום מזויניגורודקה, ר' נתן ב"ר לייבל ראובנ'ס ור' שכנא בן מוהרנ"ת.

ר' מנדל נסע בשליחות מוהרנ"ת לעיירה מינקוביץ, כדי לרכוש אותיות עופרת שחסרו להמשך הדפסת ה'ליקוטי תפילות'.

הוא חותם את שמו המלא בראשי-תיבות כפולים, בסופו של חלקו הראשון של הספר 'ליקוטי-תפילות': "מה מאוד נעים נפילת חבל חלקינו, מסדרים מדפיסים, מילים מועילים ערבים עלינו, נעימות נפלאות דברי דודים, ילהיבו יבעירו להבת לבבות".

באותה שנה, תקפ"ב, אף זכה ר' מנדל להתלוות אל רבי נתן בנסיעותיו הרבות ולשמוע מפיו דברי קודש הנובעים ממקור החכמה.

בחג הפסח דהאי שתא, שהה מוהרנ"ת בעיר הנמל אודסה, בדרכו לארץ הקודש. מתוך שמחת החג, דיבר בהתלהבות מגדולת רבינו, ובאותה הזדמנות החלו ר' מנדל ועוד כמה מהחסידים מרקדים בשמחה עצומה.

וכך מתאר זאת רבי נתן: "ר' מנדל שהיה עימי כל הדרך, שמח הרבה מאד ורקד הרבה מאוד, עד אשר תמהו כל הרואים: 'מהיכן הכח לרקד הרבה כל כך שלא כדרך הטבע'? והם לא ידעו מ'ההוא רוחא דנשיב בשית פרקין וכו" [=מאותה רוח הנושבת בששת פרקי הזרוע ובששת פרקי הרגל] שמשם נמשכין המחאת כף-אל-כף וריקודין, כמבואר בהתורה 'ואלה המשפטים' סימן י, עיין שם".

לאחר יום-טוב הראשון, נפרד ר' מנדל ממוהרנ"ת ונסע לביתו.

רבי נתן, ברוב חיבתו אליו, ליווה אותו, עד ליציאתו מן העיר.

בשנת תקפ"ד, ערך רבי נתן נסיעה אל כל העיירות בהן התגוררו חסידי ברסלב, על מנת להשפיע עליהם להרים תרומתם למען המטרה הנעלית: בניית בית הכנסת על שם רבינו הקדוש באומן, כאשר כל כוונתו בדבר, שיתקיים הקיבוץ הקדוש בראש השנה באומן– לדורות עולם.

העיירה הראשונה אליה הגיע, הייתה לאדיז'ין. בין החסידים עימהם נפגש רבי נתן, היה ר' מנחם מנדל מלדיז'ין. על אף היותו עני מופלג – מייד בשמעו את דברי רבי נתן, רץ בהתלהבות דקדושה אל ביתו, נטל את כל רכושו, שהסתכם בשני רובלים, והביאו בשמחה אל רבי נתן.

רבי נתן, שידע על עניותו הגדולה, סרב ליטול ממנו את הכסף, אך ר' מנדל החל מתחנן: "אנא רחמו עלי, קחו מידי את המעות, למען אזכה במצווה נוראה ועצומה זו!"

נכמרו רחמי רבי נתן עליו וקיבל מידיו את תרומתו. משראה את מסירות נפשו, ידע כי על יסוד איתן שכזה, בודאי עתיד בית הכנסת לקום ולעמוד על תילו.

תאריך פטירתו של ר' מנדל מצויין ע"י רבי נתן בעצמו: "ביום א, ערב שביעי של פסח, בשנת תקצ"א, נפטר ר' מנדל ז"ל מלאדיזין, ע"י חולאת ה'חולירע' שהיתה בשנה הזאת.