ראשי > ימי זכרון > לא ידוע > רבי מיכל שטנרהרץ

רבי מיכל שטנרהרץ

רבי מיכל שטנרהרץ

ב

מקום קבורתו:

נולד לאביו החסיד המובהק רבי יצחק, בנו של מוהרנ"ת.

בילדותו עוד זכה לחזות בפני קדשו של אבי אביו רבי נתן.

בהגיעו לפרקו, נשא לאישה את בתו של החסיד הגדול 'רבי שמשון מהיער,' מתלמידי רבי נתן.

דבוק בבוראו בדביקות מופלאה היה רבי מיכל, ובקי עצום בש"ס בבלי וירושלמי. אף נהג להגות רבות בספר הזוהר הקדוש, עד שהיה שגור על פיו.

נודע כבעל מנגן מופלא, וחיבר מספר ניגונים, אך למרות זאת, סרב להפצרותיהם החוזרות והנשנות של החסידים, לשמש כחזן ב'קיבוץ' ראש-השנה, כי ירא היה מפני פרסום וכבוד.

דבקותו ברבינו הקדוש ובעצותיו היתה לאות ולמופת. נוהג היה להפריש צדקה לפני עשיית כל מצוה, לימוד תורה, ברכת-המזון, אמירת תיקון-חצות וכדומה – על פי דברי רבינו (ליקוטי-מוהר"ן ח"ב ד) שהצדקה פותחת ומרחיבה פתחים לכל דבר בעבודת ה'.

ככל נכדי מוהרנ"ת , היתה מצוות הכנסת-אורחים נר לרגליו. עד זקנה ושיבה נהג להציע במו-ידיו את המיטה לאורחו.

מסורת זו במשפחתם, תחילתה בסב הקדוש רבי נתן, שראה בחיבורו של רבינו הנקרא 'ספר הנשרף' דברים נוראים על מעלת הכנסת-אורחים ובפרט על הצעת המיטה לאורח, שמכל פסיעה הנעשית לשם כך, נברא מלאך.

מנהג של קבע עשה לו רבי מיכל: לאפות חלות גדולות מימדים, כדי שהאורח הסועד על שולחנו יוכל לאכול לשובעה מבלי שתיגרם לו אי-נעימות.

כל אימת שבנו של אחד החסידים נכנס לעול מצוות, היה רבי מיכל עורך עם נער בר המצוה שיחה לבבית, ומעוררו להתבונן בקדושת התפילין: "היֵה זהיר שלא לדבר בהן, כי אם דיבורי תורה ותפילה. אם תנהג כך, מברך אני אותך שתזכה לאריכות ימים ויראת שמיים".

לאחר שמלאו לו שבעים שנה, נסע לארץ-ישראל. בצאתו לדרכו, ליווהו רבים מאנשי עירו טולטשין, באהבה ובחיבה, עד ליציאתו מהעיר.

בארץ הקודש פקד רבים מהמקומות- הקדושים, וכן את קבר אביו שעלה ארצה שנים רבות קודם לכן, בשנת תרכ"ח, התיישב בצפת ונטמן בה.

באותה הזדמנות, עלה רבי מיכל בגיל וברעדה אל מרומי הר מירון, כדי להשתטח על מקום קבורת התנא האלוקי רבי שמעון בר-יוחאי, שספר הזוהר שלו היה רגיל על לשונו.

בבואו אל מערת ציונו, למד בהתעוררות עצומה בספר הזוהר, ולאחר מכן אמר: "כשם שכאשר שותים שכר הישר מן החבית, טעמו ערב הרבה יותר – כך כשלומדים זוהר על ציון רשב"י, הטעם שמרגישים בלימוד הוא אחר לגמרי".

על דבקותו בזוהר, מסופר: ארע פעם ואחד החסידים התמוטט בפתחה של חנות – ונפטר. כששמע על כך רבי מיכל, אמר: "בזוהר הקדוש מובא שהמילה 'מזוזות' היא אותיות "זז-מות". אם כן, כיצד יתכן שליד המזוזה יארע אסון שכזה; מוכרחים לבודקה" ואכן מצאוה פסולה.

מארץ-ישראל שב רבי מיכל לטולטשין עירו, כדי להימנות על הקיבוץ בראש-השנה באומן. שכן, מאז עומדו על דעתו, לא החסיר אף שנה אחת מלקיים את צו רבינו להיות אצלו בראש השנה.

פעם, כשסיפרו לו על פלוני העשיר שהונו נאמד בסכום עתק, נענה : "עשירותי עולה על שלו, שכן ברשותי כך וכך עשרות ראשי-שנה שזכיתי להיות באומן, ששוויים עולה לאין ערוך על כל הון גשמי".

רבי מיכל נפטר בשנת תרע"ז, והוא כבן שמונים שנה.

 

(באדיבות: ד. ברסלבר, עלון "אוצרות")

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support