רבי ישראל קורסונסקי
ר' ישראל ב"ר יצחק קורסונסקי
נולד לאביו רבי יצחק, בנו של רבי משה לייב קאסינקע, עובד ה' מופלג שחי עוד בזמן מוהרנ"ת. רבי משה לייב זכה לחמשה בנים תלמידי חכמים ועובדי ה' גדולים, ביניהם רבי יצחק, אבי ר' ישראל דנן.
כשהגיעו גייסות הגרמנים ימ"ש לאוקראינה בשנת תש"א, הם טבחו במאות אלפי יהודים, ובתוכם רבי יצחק קורוסונסקי, ה' יקום דמו, שנתלה על ידם. גם באומן זרעו הצוררים הרג ואבדן, והרגו 25,000 יהודים. האוהל שעל ציון רבינו הקדוש, נחרב על ידי פגז גרמני, "ונדמה להסטרא אחרא שהיא בולעת את הגוף הקדוש הזה" (ליקוטי הלכות, חוה"מ, ד).
אך כבר הבטיח הרבי הקדוש שאשו הקדושה תוקד עד ביאת הגואל. בעיר לבוב שרד החסיד רבי זאנוול ליובארסקי, נכד רבי זאנוול תלמיד מוהרנ"ת ואחיו של רבי משה ברסלבר. כשגרמניה הובסה, התעורר רבי זאנוול ושם לנגד עיניו את המטרה: לדאוג לשימור ציון רבינו הקדוש ושיקום הקיבוץ באומן בראש השנה. הוא אסף את שרידי החרב, שלא נותרו אפילו אחד מעיר ושניים ממשפחה, וקרא להם להתקבץ באומן בראש השנה. בין אותם שרידים, היה ר' ישראל קורוסונסקי שהתגורר במוסקבה. שניהם, יחד עם עוד תשעה חסידים שנותרו לפליטה, היו למניין שקם על חורבות אומן של מעלה.
כמה מחסידי ברסלב שהתגוררו מחוץ לברית המועצות והצליחו להבקיע את הדרך לאומן, פגשו בר' ישראל והתפעלו ממסירות נפשו ליהדות בכלל, ולעניין רבינו בפרט. בשנת תשכ"ו, הגיע ר' גדליה פליער שיחי' מאמריקה לרוסיה, כדי לפקוד את ציון רבינו. החסיד רבי מיכל דורפמן קישר אותו עם ר' ישראל קורסונסקי, שהצטיין במצוות הכנסת אורחים מופלאה, אפילו תחת צילו המאיים של השלטון הבולשביקי. בביתו של ר' ישראל התקיימה אסיפה חשאית בעניין הקיבוץ הקדוש באומן, השתתפו בה גם ר' נתן קנלסקי (בנו של ר' נחמן רוסישער) ור' שייקע רוזנוואלד, חתן רבי שמשון ברסקי. וכך התקיים בראש השנה מניין באומן, כשר' ישראל משמש כשליח ציבור בתפילת שחרית. את תיאור הקיבוץ החשאי הזה, מעלה ר' גדליה פליער שהיה נוכח בו, בספרו 'אומן – כך נפרצה הדרך'.
כמה שנים לאחר מכן, הצליח החסיד רבי אברהם יעקב גולדרייך מירושלים, להגיע למוסקבה, כשעיניו נשואות בכיסופים לאומן. אלא שבהגיעו אל מדינת ענק זו, שחרתה על דגלה מלחמה ביהדות, הבין שהוא זקוק לרחמי שמיים מרובים כדי להגיע אל מחוז חפצו ומקום תקוות נפשו. בלב הומה מדאגה, היזכה להגיע לאומן אם לאו, שם פעמיו אל בית הכנסת הגדול במוסקבה, שם מצא כמה יהודים מקומיים הנאנקים תחת המגף הסובייטי והצטער למראה השבר אשר פקד את יהדות רוסיה.
בעודו עומד ומהרהר, ניגש אליו אחד היהודים המקומיים, בעל זקן מקוצר, ושאל אותו ברמיזה: "איר זענט פון נחל נובע?" (האם אתם משתייכים לנחל נובע?) רבי אברהם יעקב הוכה תדהמה והשיב בחיוב. ואותו יהודי שח לו: "אף אני חסיד ברסלב, שמי ישראל קורסונסקי". עד מהרה הבין רבי אברהם יעקב כי ר' ישראל נשלח עבורו כמלאך משמיים, ואמנם, הוא דאג לעמיד לרשותו יהודי אחר שייקח אותו עד לאומן, בהפטירו: "יותר אל תחליף איתי אפילו מילה אחת, הדבר גובל בסכנת-נפשות עבורי".
שנתיים לאחר מכן, בתשל"ג, זכה ר' ישראל קורסונסקי לעלות לארץ ישראל, הוא חי בירושלים בשיבה טובה, עד לפטירתו בי"א אדר ב' תשמ"ו. ת.נ.צ.ב.ה.