ר' ישראל פלטינסקי – ממקורבי רבינו

התגורר בעיר נמירוב ועסק במסחר, כשהוא קובע עתים לתורה. באחד הימים הוצעה לו עיסקה גדולה: אספקת תבואה לצבא הרוסי. אחת לתקופה מסויימת נבחר אדם למטרה זו – והפעם, מן המחוז כולו נבחרה העיר נמירוב, ומכל תושבי העיר – דווקא הוא.

היתה זו עסקה מבטיחה, העשויה להופכו לעשיר גדול. ר' ישראל התקשה לעמוד בפני הפיתוי, למרות שלשם כך יהיה עליו לשהות תקופה ניכרת במוסקבה הבירה. אלא שכחסיד אין הוא עושה ולוּ צעד קטן מבלי לשאול את רבו. הלך ר' ישראל אל רבינו ושאל אותו, האם הוא מסכים לנסיעתו למוסקבה.

רבינו לא ענה לו תשובה מפורשת, אך מהבעת פניו ומתנועות ידיו הבין, כי דעתו אינה נוחה מן העניין. כך היתה דרכו הנעלמת של רבינו, שלא ליטול מן האדם את בחירתו החופשית, אלא לרמוז לו מהי דעתו ולהשאיר בידי השואל את הבחירה.

בלבו של ר' ישראל יקד רצון עז לזכות בעיסקה המעשירה, והוא שאל שוב את רבינו: "אולי בכל זאת אסע למוסקבה?"…

כשראה רבינו את עקשנותו, השיב לו כדברים האלה: "הכנס לחדר, השווה מול עיניך את ה'כן' וה'לאו' כששניהם שקולים [כלומר, הנח בצד את הנגיעות האישיות], לאחר מכן אמור חמישה פרקי תהילים, על מנת לזכות לעצה אמיתית מלפני ה' – ואז, ההחלטה הראשונה שתעלה בדעתך,  אותה תבצע".

עשה ר' ישראל כדברי רבינו, אחר יצא מן החדר ואמר: "רבי, החלטתי להיענות לעיסקה"…

על פני רבינו ניכרה אי שביעות רצון; הוא ידע כי ה'הן' וה'לאו' לא היו בדיוק שקולים בעיניו. אולם, כדרכו הקדושה, לא התערב בהחלטתו; מה גם שנסתרות דרכי ה', ולעיתים, בעטיה של נסיעה העלולה לגרום ליהודי התרחקות מבוראו, עשוי להתקרב יהודי אחר…

ורבינו מפטיר במילים סתומות: "נו, א פלאטציקל כאפט א העכט" (= דג קטן [על החכה] תופס דג גדול) – – –

ר' ישראל לא הבין את משמעות הדברים, אך היה מרוצה מכך שיכול הוא לנסוע ולבצע את העיסקה הריווחית.

בהגיעו למוסקבה התאכסן באכסניה כלשהי, ואגב כך נוצרו קשרי מסחר בינו ובין יהודי מקומי, ששם משפחתו היה… העכט.

אותו אדם, רחוק היה לגמרי משמירת תורה ומצוות, ואף הורגל בעבירות. הוא כבר היה מבוגר בשנים, ועדיין לא התחתן. אך כתוצאה מהכרותו עם החסיד ר' ישראל פלטינסקי, נבקע משהו בלב האבן שלו; הוא הושפע עמוקות מיראת השמיים שלו, ואט אט החל מתקרב ליהדות.

ברבות הזמן נטש את הרגליו הלא–טובים, הקפיד להתפלל שלש תפילות ביום, ועל שאר מצוות. ר' ישראל שידך לו בת ישראל כשרה מנמירוב עירו, וכעבור תקופה הפך העכט לאיש אחר; איש לא הכיר בירא שמים הלזה את הסוחר ההולל לשעבר. יש אומרים שאף הגיע לקראת ראש השנה לאומן.

התקיימו בו דברי רבינו הקדוש: "מי שרק ייגע באחד מאנשיי – בוודאי יהיה איש כשר!"

לאחר כל זאת, נזכר ר'  ישראל בדברי רבינו שנאמרו ברוח הקודש: "על ידי דג קטן [פלאטציקל – פלטינסקי] ניתן לצוד דג גדול [העכט]…"

(באדיבות ד. ברסלבר, עלון אוצרות)