רבי ישראל מליפוביץ תלמיד רבינו

מ"אנשי המשא ומתן" שבתלמידי רבינו, עליהם כותב רבי אברהם בן רבי נחמן מטולטשין ש"רובם ככולם היו אנשים כשרים ויקרים, ונפשם נכספה גם כלתה לעבודת ה' יתברך וקבעו עיתים לתורה ולתפילה, כל אחד כפי יכלתו ואפשרותו. ולבאר על הכתב המעלות והעבודות של כל אחד – יקצרו המון יריעות לספר. אשרי להם!" (כוכבי אור, אנשי מוהר"ן).

רבי ישראל היה מחותנו של מוהרנ"ת; בתו נישאה לרבי נחמן בן מוהרנ"ת. החתונה התקיימה בליפוביץ בשנת תר"ד. במכתבו מאותה עת, כותב מוהרנ"ת: "עתה הייתי בליפוויץ והגבלתי זמן נישואי בני נחמן שיחיה, בראש חודש ניסן, ובאתי לביתי על שבת פרשת זכור והייתי רוצה להכין עצמי על החתונה". על מה שארע לפני אותה חתונה, מסופר בקרב חסידי ברסלב:

כשהגיע מוהרנ"ת בעגלה לליפוביץ, יחד עם בנו החתן ועוד מחסידי ברסלב, חכתה להם 'קבלת פנים' שונה לגמרי מהנהוג בקהילות ישראל; חוץ מבני משפחת הכלה שאצו לקבל את פניהם בשורה ובזמרה, המתינו המתנגדים למוהרנ"ת עם מקלות ואבנים בידיהם, וכשאך התקרבה העגלה, התנפלו עליה והחלו מכים את יושביה ומשליכים עליהם אבנים כבדות.

המחותן רבי ישראל, שנבעת ממראה עיניו, רץ להזעיק את שוטרי העיר, וכשהגיעו, שככה המהומה. אך אז הבחין רבי נחמן מטלטשין כי מוהרנ"ת איננו; הוא הבין כי פנה אל היער הסמוך, ויצא לחפש את עקבותיו. לאחר חיפושים, גילה את מוהרנ"ת יושב בתוך היער, עיניו למרומים, וכה הוא טוען לפני ה' יתברך: "ריבונו של עולם! למי יש קבלת פנים כמו שלי? הלא אפילו שואב מים פשוט אין לו קבלת פנים כזאת! וכל זה הרי רק מפני שאני מדבר מהרבי הקדוש ומגלה ומפרסם גדולתו ותפארתו בעולם" – – – ואז שמע רבי נחמן מטולטשין כיצד הוא פותח בשירה בניגון הדביקות שזימרו אצל רבינו על המזמור 'אשת חיל': "אונזער גרויסקייט און אונזער שיינקייט, וועט מען זעהן ווען משיח וועט קומען" (= את גדולתנו ואת תפארתנו יראו כשיבוא משיח). לאחר מכן חזר מוהרנ"ת לעגלה והם נסעו לחתונה.

מוהרנ"ת מזכיר את רבי ישראל במכתביו: "תהילה לא-ל, בשבת העבר היה פה רבי ישראל מליפיוויץ ועוד היו שלשה או ארבעה אורחים, ותהילה לא-ל דיברנו דברי אמת מענין התורה 'כי תצא' (ליקוטי מוהר"ן ח"ב, פב) מענין 'כסדר' ו'שלא כסדר'". וכן במכתבו מט"ו בשבט תר"ב, הוא מספר: "ותהילה לא-ל יש קצת אורחים אצלנו עתה; רבי ישראל מליפיוויץ נ"י וקצת נשארו משבת העבר". גם שני בניו של רבי ישראל מוזכרים במכתב מוהרנ"ת משנת ת"ר: "ותהילה לא-ל בא ביום ו' ר' אייזיק בן ר' ישראל מליפיוויץ וכו' והביא לי מעות בעזרת ה' יתברך… גם אחיו ר' נחמן בא עמו, ותהילה לא-ל היינו שבת בשמחה".

בערוב ימיו עלה רבי ישראל לארץ ישראל והתיישב בצפת. במכתב של רבי נתן ב"ר יהודה תלמיד מוהרנ"ת לאנ"ש בצפת שסבלו ממתנגדיהם שלא נתנו להם להתפלל בביהכנ"ס שעל שם האר"י ז"ל – הוא מחזק אותם, ובין השאר כותב להם: "ומה עשה אבי זללה"ה ורבי ישראל מליפוויץ ז"ל וגם רבי נחום זלמן זצ"ל עם הצדיק רבי ישעיה שלום ז"ל שלא התפללו בבית הכנסת זה – לא היו אנשים כשרים ח"ו?! יהי חלקי עמהם!"