רבי ישראל דב אודסר
רבי ישראל דוב-בער אודסר
רבי ישראל דב אודסר נולד בטבריה בכסלו תרנ"ז, לאביו ר' אייזיק שלמה מחסידי קרלין. משפחתו היתה מצאצאי ראשוני החסידים שהתיישבו בארץ ישראל; אבי סבו ששימש כשוחט באודסה עזב את משרתו ועלה עם רבו הרה"ק רבי אברהם מקאליסק בשנת תקל"ז בעלייה המפורסמת לארץ ישראל, יחד עם הרה"ק רבי מנחם מנדל מויטבסק. כן נמנתה המשפחה עם נכדי הרה"ק רבי יקותיאל זלמן לייב, אבי משפחת ברז"ל.
מנעוריו המו בקרבו געגועים לקרבת ה'; היה משכים קום עוד לפני גיל בר-מצוה ל'תיקון חצות' ואמירת תהילים בעוד לילה; היה עורך תעניות ומסתיר זאת מהוריו. לב רחום פעם בקרבו, ולעתים רבות היה מגיע ל'חיידר' ללא לחם, לאחר שנתן בדרך את לחמו לעני.
לאחר היכנסו למצוות, היה לבן-בית אצל רבי מרדכי חיים המכונה רבי מוטל מסלאנים, כן הסתופף במחיצת זקני החסידים ואנשי המעשה בטבריה של הימים ההם. אך טרם מצא רוויה; הוא הרגיש בחסרון הכלים להתמודד מול הניסיונות העוברים עליו כמבקש ה'.
בן שבע עשרה היה רבי ישראל דב אודסר כשגילה באורח פלא את אורו של רבינו, בדמות ספר נטול כריכה המוטל באשפה; היה זה הספר הקדוש 'השתפכות הנפש'. הוא החל מקיים את הנאמר בו, כשהוא יוצא אל ההרים סביבות ישיבת 'רבי מאיר בעל הנס' בה למד, שופך כמים לבו, ונפשו מוצאת רוויה. הוא ראה בחוש כיצד ההתבודדות סוללת דרכו אל ה' יתברך.
לאחר שנגזל הספר מידיו, התפלל לה' שיפגיש אותו עם חסידי ברסלב. תפילתו נענתה, כשבהשגחה מופלאה הגיע לבית הוריו החסיד הדגול רבי ישראל קרדונר. הם נקשרו זה לזה בקשר בל ינתק. באותה תקופה כתב רבי ישראל קרדונר במכתב: "ברוך ה' אשר בצר הרחיב לי והקדים רפואה למכתי, שנתקרב על ידי הבחור ישראל דוב נ"י, אשר עובד אותי כעבד נאמן אל אדוניו וכבן רחמן אל אביו ועוד יותר ויותר, וסובל ביזיונות בשבילי ומקבל הכל באהבה בכדי להמציא לי איזה מעות או מזון, ברוך ה' על החסד הזה…"
לימים התבטא רבי ישראל בער: "זכיתי להכיר את רבי ישראל קרדונר, וראיתי מה זה יהודי, מה זו אמונה ומה זו תפילה" – – – כל ימיו היה מתאר בערגה וברטט את עבודת הבורא המופלאה של מורו.
אחרי הסתלקות מורו רבי ישראל קרדונר, בט' בחשון תרע"ט, חָבר רבי ישראל דב אודסר אל חסידי ברסלב דאז בירושלים, כרבי נפתלי כהן, רבי שלמה וקסלר, רבי גדליה ברגר ורבי נתן בייטלמכר. רבי שמואל הורביץ מתאר בספרו 'ימי שמואל' תיאורים נלבבים על עבודת ה' במירון משנות התר"פ ואילך, במחיצת רבי ישראל בער ועוד יחידי סגולה מחסידי ברסלב דאז. שם מתגלה טפח מגדולתו ועבודתו הנלהבת את בוראו.
לא מעטים מהחסידים בני הדור הקודם ושחיים כיום, התקרבו דרכו לאורו של רבינו. הלבביות שקרנה ממנו, דבקותו בה' ושמחתו, השפיעו על רבים. רבי דוד שכטר, אביו של רבי יעקב מאיר, אמר כי התקרב לברסלב בעקבות האמונה הנדירה שגילה אצל רבי ישראל בער אודסר.
כל ימיו השתוקק לציון רבינו שבאומן, וזכה להגיע לשם עוד בתקופת מסך הברזל. גם בשנתו האחרונה, כשהוא זקן וחלוש, הביע רצונו לנסוע לאומן לראש-השנה במסירות נפש.
כמורו רבי ישראל קרדונר, עסק רבי ישראל דב אודסר כל ימיו בהדפסת והפצת ספרי רבינו; חסך פרוטה לפרוטה ואף כיתת רגליו במסעות ארוכים בארצות הגולה למטרה נשגבה זו. לפני פטירתו, הפקיד בידי נכדו רבי עמרם הורביץ ז"ל את המשך ניהול העסק הקדוש של הדפסת הספרים, אשר עדיין חי ופועל ומנוהל על ידי נכדיו, ואשר כבר הפיץ מיליוני ספרי רבינו בכל רחבי תבל, כצוואתו הקדושה של מוהרנ"ת.
בח"י בחשוון תשנ"ה, עלתה נשמתו לגנזי מרומים.