ראשי > ימי זכרון > אדר > אדר ב > רבי יצחק שטרנהרץ

רבי יצחק שטרנהרץ

רבי יצחק שטרנהרץ

י״ד באדר ב׳ תר״ל

מקום קבורתו:

צפת, ארץ ישראל

רבי יצחק שטרנהרץ – בן מוהרנ"ת

נולד במוהליב בערב פסח שנת תקס"ח. היה השני מבין בניו של רבי נתן, ונקרא על שם אבי סבו רבי יצחק מדנציג.

לפרנסתו ניהל את בית הדואר בטולטשין, כשהוא עושה את תורתו ועבודת בוראו עיקר ומלאכתו עראי. בתחילת עבודתו הדריכו אביו לאמור: "בדרכך לבית הדואר ובחזרה ממנו, דבק מחשבותיך בתורה ובעבודת ה', אך בהיותך שם,  שים לבך היטב לעבודתך, שלא יצא חלילה מכשול מתחת ידך".

ואכן סיפר רבי אברהם בן רבי נחמן מטולטשין, כי זכור לו היטב מילדותו כיצד רבי יצחק צועד ברחוב בלכתו לבית הדואר, אחוז שרעפי קודש ודבוק בבוראו. מאידך, ידועה היתה זהירותו העצומה בדיני ממונות בעסק ובכל מקום אחר.

על גודל יראת השמיים שלו מסופר, כי ארע פעם שבצאתו לרחוב בשבת הרגיש כי שכח בטעות בכיסו דבר מה, ומחשש שמא יחזור שוב על טעותו, חסם בתפרים את כיסי בגדי השבת שלו, שלא יכשל לעולם בטלטול, אפילו בשוגג.

פעם חלה קשות והגיע לידי סכנה, פנה בדברי ריצוי אל בוראו: "ריבונו של עולם, מה אבטיחך? שאם תרפאני אהיה מהיום והלאה איש כשר? מי יכול להבטיח כזאת?! זאת אוכל להבטיחך – שאם תשיבני לבריאותי, לעולם לא אשכח זאת ותמיד אתן לך על כך שבח והודאה". תפילתו התקבלה והוא קם מחליו.

בספר 'כוכבי אור' מובא כי פעם פנה אליו אביו רבי נתן: "אני מקווה שהקיבוץ הקדוש שלנו באומן יתקיים עד ביאת גואל צדק, אבל מי יודע מה יעבור בעניין זה, אולי חלילה ימנעו השלטונות מלבוא אל הציון? בכן אומר אני לך: תמיד בראש השנה תהיה באומן, ובערב ר"ה עמוד אפילו בשוק, במקום שרואים ממנו את הציון הקדוש, ותאמר שם את עשרת המזמורים שתיקן רבינו לומר. אף בחג עצמו תתפלל באומן, אפילו באיזו עזרת נשים ריקנית של בית כנסת".

יותר מכל אחיו דבק רבי יצחק דבק באביו הגדול רבי נתן, כל ימיו שקד על דלתותיו ועמד עמו בקשרי מכתבים. רבי נתן השיב לו איגרות מלאות אוצרות דעת וקדושה ממעיינו של רבינו, והודות לקשר מופלא זה נוצר רובו של הספר הקדוש 'עלים לתרופה'.

את הערכתו העצומה לאביו הוא מביע באחד ממכתביו: "ברוך ה' אשר עזרנו עד כה, שיש כמה דברים מענין רבינו ז"ל אשר קיבלתי מפי רום מעלתו היטב היטב, ואני חזק בהם למאוד. ה' יתברך יזכני לילך בהם תמיד ולקיימם באמת, ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים, ואזכה לבוא בזה העולם להתכלית האמיתי והנצחי כרצון רבינו ז"ל. ויש בלבי הרבה דברים לכתוב למעלתו, אך הוא מהנמנע כי אין הפנאי מסכים. הכלל, שלדעתי לא נמצא שום אב בעולם שיקיים 'ולמדתם את בניכם' כמו שרום מעלתו מקיים בי, כי זה עיקר הלימוד – ללמוד עצות ודרכים להתחזק בעובדת ה'".

בשנת תרכ"ח, בהיותו בן ששים, עלה ארצה והתיישב בצפת. כשנתיים לאחר מכן, ביום י"ד לחודש אדר ב', ביום הפורים שנת תר"ל הסתלק לבית עולמו.

אותו ליל היה סוער וגשום, וכדי שלא להלין את המת ליווהו אנשי החברה קדישא לבית העלמין כשהם מבוססים בבוץ טובעני ומגששים את דרכם בערפל. תחת מטר עז כרו לו החברים קבר כשבחפזונם אינם שמים לב כי החלקה יקרה מאד ואמורה להמכר בהון עתק עקב סמיכותה לציון ה'בית יוסף'.

הם נדהמו לגלות זאת מאוחר יותר, אך כשסיפרו להם כי אבי המנוח חיבר חיבור גדול על ארבעת חלקי ה'שולחן ערוך', נחה דעתם.

אגב, יום ההילולא של ה'בית יוסף' חל בי"ג בניסן, ביום האחרון של ה'שלושים' להסתלקות רבי יצחק. זכותם תגן עלינו.

(באדיבות ד. ברסלבר, עלון אוצרות)

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support