המכונה רבי אייזיק'ל מברדיטשוב

נולד לאביו רבי שמחה ברוך, בנה של מרת שרה בת רבינו; ולאמו רבקה מרים, בתה של מרת אדל בת רבינו. על שם יחוסו לרבינו מצד אביו ואמו, כינוהו חסידי ברסלב: "המיוחס".

חסיד נלהב, מלא תורה ויראה היה רבי אייזיק'ל, ואף יודע נגן.  רבי יוחנן גלנט מברדיטשוב סיפר, שהכינור של רבי אייזיק'ל היה שייך עוד לבעל-שם-טוב הקדוש.

בכל מוצאי-שבת, היו אנ"ש בברדיטשוב מתאספים בביתו לסעודת מלוה-מלכה, עם ניגוני השתוקקות, ואהבת-חברים מתוך שמחה.

בשנת תרע"ג, ביקרה בברדיטשוב משלחת חוקרי חסידות, שכללה כתב וצלם. הם התפעלו עמוקות מקהילת חסידי ברסלב בעיר ושהו במחיצתם מספר שבועות. העתיקו פנקסי-קהילה, הקליטו ניגונים ונוסחי תפילה וצילמו כתבי-יד – ביניהם מכתבו של רבינו שהודות לכך נותר למשמרת – ואף רכשו מהם חפצי ערך ומכתבי-קודש.

חבר המשלחת, א. רכטמן, מתאר את רשמיו מהביקור ואף מספר על נכדו של רבינו, ה'בעל-מנגן' רבי אייזיק'ל, אותו הוא מכנה משום מה "ר' הלל" (כפי הנראה, בעת כתיבת הדברים לא זכר את שמו היטב):

"את סעודת 'מלווה-מלכה' ערכנו במוצאי אותה שבת בבית נינו של רבי נחמן מברסלב, איש אהוב ולבבי, ר' הלל. גבה קומה, בעל זקן בהיר ארוך, יחוסו קורן ממאור פניו הטובות, המחויכות תמיד. איש למדן ואף מוסמך להוראה. אולם הוא לא התעסק עם רבנות והיה מתפרנס ממסחר. בביתו התאספו חסידי ברסלב לסעודת מלווה-מלכה. מיד לאחר הבדלה ניגן ר' הלל בכינורו מספר ניגונים, מאלו שירש מסבא-רבא רבי נחמן, שאגב העריך מאוד את הנגינה בכינור בסעודת מלווה-מלכה. רבי נחמן הסביר זאת כך: סעודת מלווה מלכה נקראת 'סעודתא דדוד מלכא', ודוד המלך, נעים זמירות ישראל, הלא כידוע, מנגן בכינור היה: 'כינור דוד'.

"ר' הלל מסר לנו, כי סבו רבי נחמן היה אומר שבאמצעות הנגינה בכינור אפשר להעפיל אל 'מעיין הזמרה' ולשאוב ממנו מלוא חופניים – צריך רק לנגן נכון… הוא אגב, מסר לנו גם כן פירוש עם משל מסבא-רבא שלו, על הפסוק 'אזמרה לאלוקי בעודי', פירוש ששייך לנגינה וזמרה.

"הציבור שר אפוא בסעודת 'מלווה-מלכה' ניגונים ברסלבאים מופלאים. כל ניגון יפה יותר מרעהו. במשך כל הזמן היה ר' הלל מלווה את השירה בכינורו… וכך היו הברסלבאים מבלים בנועם בבית ר' הלל בנגינה וזמרה ושחים בדברי-תורה עד שבעלת-הבית נתנה את האות מן המטבח – מיד קמנו כולנו לנטילת ידיים, התישבנו מסביב לשולחן הערוך ונהנינו מאוד ממרק הסלק המהביל שהוגש לכולנו. באמצע הסעודה שרו את הזמירות למוצאי-שבת, אמרו את ה'אתקינו' המיוחד לכבודו של דוד מלך ישראל: 'אתקינו סעודתא דמהימנותא דא היא סעודתא רביעאה דדוד מלכא…' וסיימו בריקוד.

"כאשר פנינו איש איש לדרכנו, כבר קרא התרנגול באשמורת השלישית… וכך במשך שבועות מספר, בביתו של אותו חסיד ברסלב מיוחד במינו – ר' הלל, רשמנו את אשר שמענו מפיו ומפי מקורביו – מאות מאמרים 'חריפים' ומעשיות מופלאות שנמסרו במשך דורות איש מפי איש, רק לאנשים 'משלנו', לקרובים ביותר. כמו כן הקלטנו בפונוגראף (= פטיפון) את נגינתו של ר' הלל בכינור, ועשרות ניגונים ותפילות בנוסח הברסלבאי, מושרים בפיו ובפי מקורביו.

"אגב, רכשנו מר' הלל מספר חפצים רבי-ערך… ביניהם: כתב יד מרבי נתן, תלמידו של רבי נחמן; נברשת מקריסטל, שלפי המסורת המשפחתית הייתה תלויה בחדרו המיוחד של רבי נחמן; קפוטת-משי לבנה, רקומה פרחים לבנים בחוטי זהב; אבנט-משי לבן, רחב, מאותו סוג בד, וחנוכייה עשויה אבן".

החסיד המופלא רבי אייזיק'ל מברדיטשוב, נפטר באודסה בשנות התר"פ.