ראשי > ימי זכרון > אדר > רבי יעקב פילמר

רבי יעקב פילמר

רבי יעקב פילמר

ג׳ באדר תרצ״ט

מקום קבורתו:

הר הזיתים, ארץ ישראל

ר' יעקב צבי פילמר מברדיטשוב, המכונה ר' יעקב שניידער (החַיָט), היה מיקירי חסידי ברסלב בברדיטשוב. נולד בשנת תרל"ב לאביו ר' אליהו יצחק. מגיל צעיר כמהה נפשו ליוצרו, ופעמים רבות מרוב השתוקקות לבורא זלגו עיניו דמעות.

הוא נסע לערים רחוקות, ביקר בחצרות צדיקים ובבתי-מדרשות שונים, אולי ימצא את שאהבה נפשו. ראה ה' בחיפושיו הכנים, והפגישו עם ספרי ואנשי ה'נחל נובע'. הוא נסע לאומן והשתטח בתפילה על ציון רבינו הקדוש, ושם מצא מרגוע לנפשו.

כשקיבל צו-התייצבות לצבא הרוסי, קיים בתמימות את דברי רבינו ב'ספר המידות': "סגולה להינצל משונאים, הן שונאים של מחלוקת, הן שונאים שבדרך שמתיירא מהם – לומר כל הטעמים שבתורה, דהיינו פשטא מונח זרקא וכו'" (מריבה ח"ב, כד)

וראה זה פלא, כשבדקוהו הממונים, למרות שהיה חסון ובריא, רשמו לו תעודת-פטור ושיחררוהו לאלתר.

בלילה היה קם והולך אל ציון רבי לוי יצחק מברדיטשוב, שם, לאורו של נר קלוש, שפך לבו באמירת תיקון-חצות ובהתבודדות. תקופה ארוכה למד שם יחד עם חברו ר' בנימין פארבער (הצַבָּע), ובעת שחששו שתרדמה תיפול עליהם, תחבו נר דולק בין אצבעותיהם וכך ישבו ולמדו.

החסיד ר' שמואל העשל פרידמן מזכירו ביומנו 'תולדות שמואל': "יום א’ פרשת וישב’ (תר"ס) הייתי על ציון הרב (מברדיטשוב) זצוק”ל, וכל היום הייתי בהקלויז שלנו, בערב לנתי שמה, והלכתי עם ר’ יעקב נ"י על ציון הרב ז”ל בחצות הלילה, ואמרנו שמה 'חצות' ותהילים ותפילות"

פעמים רבות, ברוב כיסופיו, היה יוצא לדרך ברגל, לאומן, להשתטח על ציון רבינו.

בשנת תרס"ה, עלה ר' יעקב לארץ הקודש, כשהוא מותיר בברדיטשוב את המתפרה הגדולה שלו. הוא התיישב בירושלים, ור' שמואל העשל מזכיר זאת: "יום ג’ פרשת 'שמות’… היום בא ירושלימה ידידנו ר’ יעקב חיט נ"י מברדיטשוב ואכל אצלי סעודת שחרית" (שם עמ' קא)

פעם פגש רבי יעקב את רבי ישראל קרדונר, והנה פניו של רבי ישראל אדומות ועיניו נפוחות מדמע. לשאלתו לפשר דבר, שח בפניו רבי ישראל:

"נודע לי עתה כי שני ילדים יהודים עניים נמצאים ברשות המיסיון, ובכדי להצילם משמד נדרש סך עצום ובידי אין מאומה, ולכן בכיתי לפני אבי שבשמים שיזמין לי את הכסף שאוכל לפדותם"

התרגש רבי יעקב ואחזתו אש קודש, הוא עצמו היה עני ואביון, ברם, היה ברשותו סכום גדול שאסף בעמל זמן רב, לנסיעה לאומן. כי מנהג אנשי שלומנו היה לחסוך מפתם ולצרף פרוטה לפרוטה כדי לנסוע לציון רבינו הקדוש, ואחת לארבע שנים היתה מתמלאת המכסה עבור הנסיעה הקדושה.

ר' יעקב מסר לו מיד אל מלוא הסכום, ור' ישראל התמלא מיד שמחה וחדוה ומיהר לפדות את היתומים.

בשנת תרע"ד, בגלל המלחמה והרעב, עבר ר' יעקב לדור יפו. ובחורף תרפ"ה בא מיפו לדור בירושלים, ובבואו לבית מדרשנו, שמח עליו ר' שמואל הורביץ כעל כל הון: "והנה שמחתי מאוד מאוד וראיתי כי נפתח לפני אור חדש  והתנוצצות בענין רבינו ז"ל, כי יש לי חבר כזה בעבודת ה', וישבתי יחד עם ר' יעקב רוב הלילה ודיברנו מרבינו ז"ל ועבודת ה', וגם סיפר לי ר' יעקב הרבה דברים ועובדות מרבי אברהם ברבי נחמן זצ"ל ומשאר אנשי שלומנו, ומענין התקרבותו לרבינו ז"ל, וגם אני סיפרתי לו מענין התקרבותי לרבינו ז"ל והמניעות שעברו עלי, וכן בילינו ביחד בידידות ורעות ושמחה ואהבה, ושמחתי מאוד, כי ממש נפתח לי אור חדש וחיות חדש בענין רבינו ז"ל והיה יקר אצלי מכל הון"

"והנה, הוא, ר' יעקב, הביא איתו מיפו את המכונת-תפירה שלו, כי הוא היה יודע לתפור, כי היה חיט והיו קוראים אותו רבי יענקיל שניידער, ובבוקר אחר שהתפלל ולמד שיעוריו, העמיד המכונה בבית מדרשנו והתחיל לעבוד עבודתו לתפור, ובעת העבודה ובאמצע תפירתו, למד ליקוטי מוהר"ן בעל-פה ועוד ספרי קבלה וספרי רבינו ז"ל, בעת עסקו במלאכתו, והיה אומר בבדיחותא כי המכונה שלו מדברת קבלה…" (ימי שמואל ב-קסט)

מדי שבת, היו אנשים עומדים ליד חלון ביתו ומקשיבים לניגוניו הנלבבים. כי איש שמח היה והירבה לזמר ולרקד.

כמנהגו בחו"ל, גם בארץ, היה הולך רגלי בכל ערב-ראש-חודש לקבר-רחל, ולעוד קברי צדיקים.

נסתלק לעולמו בג' אדר תרצ"ט

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support