החסיד ר' יעקב דוב

עוד בימי נעוריו, בעיירה פלוצק שבפולין, ניכר בשקידתו הגדולה בתורה. בנוסף התבלט בכשרון נגינה מיוחד, ובילדותו היה שר במקהלת בית הכנסת שבעיירת מכורתו.

ר' יעקב ניצל בניסי ניסים, יחד עם בני משפחתו, מהחורבן הגדול שפקד את עיירת מגוריהם כמו שאר עיירות פולין.

בבואו ארצה, קשה היה לו כנער חסידי להסתגל לאווירת החולין של עיר תל אביב, שבה השתקעה משפחתו. נפשו נכספה לעבודת ה' בלהט דקדושה, ומשמיים כיוונו את צעדיו אל אש הקודש היוקדת בברסלב.

לאחר היכנסו לעול המצוות, השתוקק להתפלל סמוך למקום שריד מקדשנו. הוא עשה את הדרך לבדו, בקשיי התחבורה של הימים ההם, ירושלימה, שם התרפק על אבני הכותל, כאשר אחת שואלת נפשו: להדבק בתורה הקדושה וביראת ה' טהורה.

אך סיים את תפילתו, וההשגחה העליונה הפגישה בינו ובין רבי שמואל מרדכי קורנבליט, מיקירי חסידי ברסלב. הנער ראה לפניו יהודי שיראתו ושמחתו קורנים מפניו, ושיחה לבבית התפתחה ביניהם. ר' שמואל מרדכי הרווה את הבחור הצעיר הצמא לקרבת ה' במימיו הטהורים של ה'נחל נובע', ומני אז החלה התקרבותו לדרך רבינו הקדוש.

כשהגיע אל בית מדרשם של חסידי ברסלב בעיר העתיקה בירושלים, פגש בחסיד המופלא רבי אפרים קראקובסקי מפשדבורז'. למן הרגע הראשון שבתה דמותו של ר' אפרימ'ל את לבו; כשראה את גאונותו וחסידותו, תמימותו, ענוותנותו ומאור פניו – ידע כי כאן, במחיצת חסידים שכאלו, מקומו. (ברבות הימים, ילקט ר' יעקב דוב את מכתבי רבי אפרימ'ל וידפיסם בספר הנודע 'עונג שבת').

בהגיעו לפרקו, נשא לאישה את בתו של ר' שמואל מרדכי שעל ידו זכה להתוודע אל חסידות ברסלב.

כחסיד נאמן לרבו, נכסף להתפלל במקום ציונו הקדוש באומן. ואכן, למרות שהיו אלה ימי השלטון הקומוניסטי, וגבולות אוקראינה נחשבו לבלתי עבירים, עלה בידו להגיע יחידי ובהיחבא לאומן, כשכל נסיעתו רצופה השגחה פרטית גלויה.

עם קריסת הקומוניזם ופתיחת שערי הציון, היה מהנוסעים הקבועים ל'קיבוץ' ראש השנה באומן.

באחת מנסיעותיו זכה לנס גלוי, היה זה כאשר לקתה השמיעה באוזנו, המצב התדרדר עד כדי כך, שהרופאים אמרו נואש. בשעה שעמד ר' יעקב מול ציון רבינו, נפתח סכר לבו, והוא קרא ברגש: "רבי! אינני יכול לשמוע את התורות הקדושות שלכם אשר אני לומד, מבקש הנני שתמליצו עבורי למעלה שאזכה לרפואה שלמה".

"כאשר פסעתי פסיעות אחדות מהציון הקדוש", סיפר לאחר מכן, "נפתחה פתאום שמיעתי מחדש" ויהי לפלא.

בתשעה באב שנת תשנ"ז נפטר ר' יעקב דב, ונטמן בהר הזיתים, לצדם של רבי אפרימ'ל קראקובסקי וחמיו רבי שמואל מרדכי קורנבליט, זכר צדיקים לברכה.