ראשי > ימי זכרון > לא ידוע > רבי יחיאל ווייסלייב

רבי יחיאל ווייסלייב

רבי יחיאל ווייסלייב


Warning: gregoriantojd() expects parameter 3 to be integer, string given in /var/www/vhosts/breslev.org/httpdocs/wp-content/plugins/wordpress-hebrew-date/heb_date.php on line 17

Warning: jdtojewish(): Year out of range (0-9999). in /var/www/vhosts/breslev.org/httpdocs/wp-content/plugins/wordpress-hebrew-date/heb_date.php on line 18
ב

מקום קבורתו:

מיקירי חסידי ברסלב בעיר טולטשין היה רבי צבי-פסח ווייסלייב, שהתקרב לדעת רבינו על ידי רבי עקיבא מלמד. רבי צבי-פסח היה לעזר לחסיד הגדול רבי ישראל קרדונר בעבודת הקודש של הדפסת ספרי רבינו. בערוב ימיו עלה לארץ הקודש, התיישב בירושליים ומנוחתו כבוד בהר הזיתים.

לרבי צבי-פסח היו שלושה בנים: רבי יחיאל, רבי עזריאל, ורבי נפתלי.

רבי יחיאל נשא לאשה את הצדקת מרת רחל, בתו של רבי נחמן מטולטשין תלמיד מוהרנ"ת. על צדקותה מסופר רבות; היא הצטיינה בהכנסת-אורחים במסירות גדולה, עד שלעתים, ביום שישי בבוקר, אזלו החלות שאפתה לשבת, לאחר שאלו ניתנו לאורחים הרעבים, ושוב היה צריך לאפות חלות לשבת. לא בחינם היו מכנים אותה "רחל אמנו" – "מוטער רחל".

מסופר, כי פעם אחת חלה בעלה רבי יחיאל מאוד, הלכה הצדקת רחל לאוהל ציון רבינו הקדוש להתפלל עליו. כאשר סיימה להתפלל ופנתה לצאת מהציון, והנה רואה היא את אחיה החסיד המופלג רבי אברהם ב"ר נחמן נכנס לציון. שאלה אותו: "מה שלום בעלי רבי יחיאל?" עשה רבי אברהם איזו תנועה בידו. חשבה מרת רחל שמא חלילה וחס ארע הגרוע מכל… מיד נכנסה אל הציון ופתחה בזעקות ובכיות בקולי קולות מעומקא דלבא – – –

לאחר שעה ארוכה שהתפללה תפילה נרגשת בדמעות שליש, באה אל ביתה והנה, לשמחתה העצומה, רואה היא כי במצב בריאותו של בעלה רבי יחיאל חל שינוי עצום לטובה וכבר יצא מכלל סכנה.

אחר-כך, שאלה את אחיה רבי אברהם מדוע כששאלה אותו לשלום בעלה, עשה תנועה כזו בידו. השיב לה: "מפני שידעתי שבמקום הזה יכולים לפעול ורציתי שתפצירי שם בתפילה. ואמנם על ידי הבכיות שלך והזעקות שלך שהיו מעומק הלב, פעלת את הישועה עבורו".

רבי אליהו חיים רויזן סיפר, שמרת רחל היתה מאותם יחידים בקרב חסידי ברסלב, שקיימו בשלימות את צו רבינו להתרחק מרופאים ומתרופות.

בערב-שבת שקודם ראש-השנה תרע"ח, נפל רבי אברהם והתמוטט. העבירוהו לבית אחותו מרת רחל וגיסו רבי יחיאל, שם שכב עד ליום פטירתו כעבור חודשים ספורים, כשכל העת הם סועדים אותו במסירות רבה.

הרבה יראת שמיים וחיבוב המצוות שאב רבי יחיאל במחיצת חותנו הגדול רבי נחמן מטולטשין. אחד החסידים שהתארח אצלו פעם בליל-הסדר, סיפר, כי כשחזרו מבית-הכנסת ופנו לעריכת הסדר, ניגש רבי יחיאל אל השולחן, ועוד לפני שהתיישב, תפס במצות וחיבקן ונישקן בפנים קורנות משמחה. אחר כך אמר לאורחו: "גם את חותני עליו השלום ראיתי, שהיה עושה כן בבואו לערוך את הסדר".

החסיד רבי שמואל-העשל פרידמן מספר ביומנו 'תולדות שמואל' על התקרבותו לרבינו הקדוש ונסיעתו הראשונה לאומן בשנת תר"ס, שם פגש ברבי יחיאל:

"יום ד' אכלתי בקלויז, בערב שמעתי כמה סיפורים מרבינו הקדוש מן הר"ר יחיאל נרו יאיר…" (עמ' כג)

רבי יחיאל היה מבעלי-הקריאה ב'קלויז' באומן. בפורים היה קורא בכל שנה את המגילה, בעל-קורא אחר – פעם רבי אליקום געציל ליובאוונע המכונה ר' געצע; פעם רבי יחיאל ווייסלייב דנן; ופעם גיסו רבי אברהם ב"ר נחמן.

זכה רבי יחיאל להשאיר אחריו צאצאים יראים ושלמים. בניו: רבי נחמן, רבי אבא לישינסקי (שינה את שם משפחת כדי לחמוק מהגיוס) ורבי נתן מהעיר בבריניץ. בתו נישאה לאחיו הצעיר רבי עזריאל.

רבי יחיאל נסתלק לעולמו בשנות תרפ"א-תרפ"ב.

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support