רבי יוסף (יוסק'ה) אוירבך – חתן רבינו

נולד לאביו הרב הקדוש רבי אברהם דב אוירבך, חתנו של בעל ה'תולדות יעקב יוסף'; בת יחדה היתה לרבי יעקב יוסף מפולנאה, מגדולי תלמידי הבעל-שם-טוב. בתו זו נפטרה על פניו בעודה צעירה והותירה אחריה נערה קטנה, שגדלה בבית סבה הגדול הזה. בהגיעה לפרקה אמר הבעל שם טוב לתלמידו רבי יעקב יוסף שישיא את נכדתו היתומה לרבי אברהם דב, מי שהתפרסם לימים כ"הרב מחמלניק".

גאון עצום וצדיק מופלג היה רבי אברהם דב, הבעל-שם-טוב העריכו מאוד וחדשים ארוכים לאחר נישואיו היה סמוך עם זוגתו על שולחנו של אור שבעת הימים. באותם ימים הקפיד הבעש"ט שלא להסב אל השולחן לסעודה בטרם יסב גם רבי אברהם דב. לא פעם ארע שהבעש"ט כבר היה מוכן לסעוד, אך כיון שרבי אברהם דב טרם הגיע, המתין עד לבואו.

הבעש"ט אף הורה לבני הבית שלא יקראו לרבי אברהם דב לסעוד לפני שהוא, הבעש"ט, יטול ידיו לסעודה, בהסבירו: "לימודו של רבי אברהם דב יקר מאד בעיני, מכיון שהוא לומד תורה לשמה, ואסור לבטלו מלימודו אפילו רגע קט!"

מלבד היותו חותנו של בעל ה'תולדות' ומבאי ביתו של הבעש"ט, קיבל רבי אברהם דב הרבה מדרך החסידות מאת רבי דוב-בער ה'מגיד' ממזריטש.

ברבות הזמן התקבל כרב העיר חמלניק, ולאחר פטירת זקנו-חותנו, מילא את מקומו בפולנאה.

רבי אברהם דב אף הוציא לאור יחד עם גיסו רבי אברהם שמשון מרשקוב, את הספר "תולדות יעקב יוסף" בעיר קוריץ, בשנת תק"מ.

זכה רבי אברהם דב לבוא שלש פעמים בקשרי שידוכין עם צאצאי הבעש"ט הקדוש: בנו רבי משה זאב היה חתן רבי צבי בן הבעש"ט; בנו רבי יעקב פנחס היה חתנו של רבי ברוך ממז'בוז'; ובנו רבי יוסף-יוסק'ה נשא לאשה את הצדקת אדל, בתו הראשונה של רבינו הקדוש, שנולדה בשנת תקמ"ז בעיירה 'הוסיאטין' בהיות רבינו בן חמש עשרה שנים. היא נקראה על שם סבתה הצדקת מרת אדל בת הבעש"ט, עליה אמר אביה: "לקחתי את נשמתה ממקום גבוה מאד; מן הפסוק א'ש ד'ת ל'מו". רבינו החשיב מאד את דעתה ונהג להתייעץ עמה לעתים. גם מוהרנ"ת החשיבה מאד כמובא במכתביו.

רבי יוסף-יוסק'ה בן הרב מחמלניק נקרא על שם סבו בעל ה'תולדות'.

בשנת תקנ"ט, כששב רבינו מארץ ישראל, התקיימו האירוסין בין בתו אדל שהיתה בת שתים עשרה, לבין רבי יוסק'ה שהיה מופלג בתורה וביראת שמיים. בראש חודש אלול תק"ס התקיימו נישואיהם; "והחתונה היתה בחמלניק, והיה שם (רבינו) על החתונה עם כל בני ביתו כנהוג. ועל החתונה היתה אמו הצדקת מרת פייגא זכרונה לברכה, וראתה בעת החופה את הבעל שם טוב זכרונו לברכה, כי היא היתה צדקת בעלת רוח הקודש" (חיי מוהר"ן קי"ד).

רבי יוסק'ה וזוגתו סבלו רבות מצער גידול בנים; ילדיהם נסתלקו לעולמם בזה אחר זה. פעם אחת, בישבם 'שבעה' על אחד מילדיהם, שפכו לפני רבינו את צערם העמוק מני ים. השיבם רבינו: "האמינו לי, עוד יקנאו בכם – בגין ילדיכם". תוך כדי דיבור פנה אל חתנו רבי יוסק'ה: "אתה עוד תזכה לבנים". ובפנותו אל בתו, המשיך: "ואת עוד תראי בני בנים" –  – –

דבר אחד מדבריו הקדושים לא נפל; הם זכו לבן ובת צדיקים וקדושים: רבי אברהם בער (שנקרא ע"ש סבו הרב מחמלניק), ואחותו מרת רבקה מרים שנישאה לבן דודה רבי שמחה ברוך, בנם של רבי יצחק אייזיק ומרת שרה בת רבינו הקודש. רבי יוסק'ה נפטר צעיר לימים. זוגתו מרת אדל האריכה ימים יחסית. נפטרה בשנת תרי"ד, בגיל שישים ושבע.