רבי יהושע מז'רין

רבי יהושע מז'רין

מקום קבורתו:

רבי יהושע מז'ערין – תלמיד רבינו

היה אחד מגדולי עובדי ה' שבתלמידי רבינו. רבי אברהם בן רבי נחמן בספרו "כוכבי אור" פרק אנשי מוהר"ן, כותב: " תבערת הלב של רבי אהרן ורבי יהושע מזשערין, אין לשער".

רבינו שיבח פעם את תפילתו. היה זה לאחר שביקר אצלו וראה אותו מתפלל תפילת מנחה. כשחזר רבינו, אמר: "הייתי אצל יהושע'לה שלי וראיתיו מתפלל א שטיק מנחה!" ('חתיכת' מנחה).

בשנת תקס"ו נסתלק רבי יהושע לעולמו, ולאחר פטירתו זכה להגיע אל רבינו. את השתלשלות העניינים מתאר מוהרנ"ת ב"חיי מוהר"ן" קעח ובימי מוהרנ"ת יא. ומעשה שהיה כך היה:

בערב ראש השנה תקס"ו, בזמן שבו נכנסו החסידים אל רבינו בזה אחר זה, כשהם שופכים לבם לפניו, ובטרם עוזבים את חדרו הקדוש מניחים 'קוויטל' (פתקא) עם שמם על שולחנו – הגיע תורו של מוהרנ"ת. הוא נכנס בחרדת קודש אל רבינו ודיבר עמו מה שדיבר. בתוך כך, נחו עיניו על רצפת החדר. למרגלות השולחן נח פתק, ולמראה השם הכתוב עליה, פקד זעזוע את מוהרנ"ת. היה זה שמו של חברו רבי יהושע מז'רין…

ומדוע כל כך הזדעזע רבי נתן? משום שמנהגו של רבינו היה, שכאשר הגיע אליו קוויטל ובו שמו של אדם שבשנה הקרובה יסתלק מן העולם, היה משליך אותו אל מתחת לשולחן. כשראה רבי נתן את שמו של ידידו, אחד מהחבריא, שלא היה בא בימים, התעצב אל לבו, ביודעו שבקרוב תגיע עת פקודתו. אלא שמוכרח היה לשים מחסום לפיו.

במוצאי ראש השנה, בטרם נסעו איש לביתו, נכנסו אל רבינו כדי ליטול רשות ולהפרד ממנו. בין הנכנסים היה רבי יהושע. מוהרנ"ת הבחין כי הוא מתעכב בפנים יותר מן הרגיל והוא שיער את סיבת הדבר; רבינו הקדוש מכין את תלמידו למעבר מעולם השקר, לעולם האמת. ואמנם, כאשר יצא רבי יהושע, היו פניו שטופות בדמעות.

תלמידי רבינו ידעו כי התקשרותם אליו בעולם הזה, היא רק הכנה להתקשרות הנצחית אליו בעולם הבא, וכפי שהוא עצמו הורה להם, לבוא אליו לאחר הסתלקותם.

רבי יהושע שב לעיירת מגוריו והתמסר כל כולו לעבודת הבורא ולקבלת פני עתיק יומין.

לאחר חג הפסח תקס"ו, קרא רבינו למוהרנ"ת, מסר בידו פתק ובו שֵם בן שש אותיות שכה היה סידרן: למעלה שלוש אותיות, באמצע שתי אותיות, ולמטה אות אחת – ואמר לו: "סע אל רבי יהושע, שנן איתו את השם הקדוש הזה ואמור לו שיחקוק אותו היטב בדעתו – וזה יהיה לו לטובה גדולה". סגולתו של שם זה היתה, שלאחר הפטירה יוכל הנפטר לבוא אל רבינו.

כשהגיע מוהרנ"ת אל בית רבי יהושע, מצאו חולה. הוא ישב אתו וחזר עמו על השם הקדוש שבפתק, ואף הורה לו לזכור את רבינו עד לרגע פטירתו.

מוהרנ"ת נשאר ללון בלילה בז'רין. למחרת בבוקר פשטה השמועה בעיר כי רבי יהושע נסתלק לגנזי מרומים.

כשחזר מוהרנ"ת משליחותו, שיבחו רבינו על שזכה לקיים מצוה גדולה ונשגבה כזו, בהוסיפו: "ידעתי שכך יהיה, אולם מהר כל כך?! עוד לפני הקבורה היה רבי יהושע אצלי!"

כשרצה מוהרנ"ת לשנן את אותו שם קדוש עבור עצמו, אמר לו רבינו: "זה לא בשבילך". ואכן, באורח פלא, נשכח השם ממנו.

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support