ראשי > ימי זכרון > לא ידוע > רבי חייקל חזן

רבי חייקל חזן

רבי חייקל חזן

ב

מקום קבורתו:

ר' חייקל החזן

מראשוני תלמידי רבינו הקדוש. ניחן בכוח נגינה מופלא ובקול ערב ונעים. רבינו גילה לו כי שורש נשמתו – בעולם הנגינה, ואף מינה אותו ל'בעל תפילה' שלו.

בימי נעוריו של רבינו, בטרם התפרסם בעולם, זכה ר' חייקל לשמשו לעיתים. בהזדמנות אחת כזאת נגלה פעם  לעיניו טפח מעבודותיו הנוראות של רבינו, אשר אותן התאמץ להסתיר מעין כל חי.

וכך היה מעשה: מנהגו של רבינו בצעירותו היה להתענות שמונה עשרה פעמים בשנה משבת לשבת; ביום שישי, בגמר התענית הארוכה, היה הולך אל בית הטבילה, ושוהה במים הקפואים כמעט, שעתיים תמימות, שם תיקן תיקונים נשגבים עבור כלל ישראל.

פעם, בעיצומו של שבוע כזה, נחלש לבו והוא נפל על מיטתו כאשר אפו ואוזניו שותתים דם – – – ר' חייקל ששהה אצלו באותה עת, נכנס לחדרו ונחרד עד עומק נשמתו ממראה עיניו. "רבי!" התחנן לפניו "אנא, איכלו משהו!" אך רבינו, חרף מצבו, סרב לשבור את תעניתו.

ראה ר' חייקל שתחנוניו אינם מועילים, פנה אליו ואמר: "באם לא תשיבו את נפשכם בדבר מאכל, אפרסם ברבים את דבר התעניות!" דבריו של ר' חייקל פעלו את פעולתם, ורבינו הורה לו להכין עבורו מרק עוף.

ר' חייקל אץ אל השוחט, ובדרכו חזרה מרט את הנוצות תוך כדי ריצה, על מנת להקדים את הכנת העוף. לאחר הכשרתו ובישולו, נכנס אל רבינו. בראותו את פניו נבהל עד מאד, הצבע אזל מהן לגמרי – – – 'שמא איחרתי חלילה את המועד?' הרהר בבעתה.

רבינו הביט במרק וביקש מר' חייקל שיזמר לפניו את ה "פרומער ניגון" (=ניגון היראה). הוא מילא את רצונו ופתח בניגון. מרגע לרגע ניכר שינוי הדרגתי לטובה בפניו הקדושות של רבינו. כאשר סיים את הניגון, סימן לו רבינו שיחזור על הניגון. וכך שב ר' חייקל וניגן שוב ושוב כל אותו הלילה.

בהאיר השחר, כוחו של רבינו שב אליו, הוא כבר לא טעם מן המרק, וסיים את שבוע התענית עד גמירא.

***

היה זה ככלות שנה להסתלקות רבינו הקדוש. ר' חייקל הזדמן אל שולחנו הטהור של הרה"ק רבי מרדכי מטשרנוביל. בראותו את הצדיק יושב ופניו כפני מלאך אלוקים, וסביבו תלמידים צדיקים ויראי ה', נזכר בשולחנו הקדוש של רבינו, בתורותיו הקדושות, בזמירותיו הנפלאות שהביאו לידי התפשטות הגשמיות, ובנעימות העצומה ששררה שם – נפלטה מפיו אנחת צער.

אנחתו לא נעלמה מאזניו של רבי מרדכי, והוא שאל אותו לסיבת צערו.

"נזכרתי בשולחן רבי הקדוש שנסתלק לשמי מרומים", השיב ר' חייקל.

"אם כן", פנה אליו הצדיק ואמר, "זמר נא ניגון מניגוני רבך".

פתח ר' חייקל את פיו וזימר את ניגון "אשת חיל" שנהג רבינו לנגן על שולחנו בליל שבת קודש.

הקהל עצר את נשימתו נוכח נגינתו הנפלאה החודרת למעמקי הלב.

כאשר סיים, נענה רבי מרדכי ואמר: "בניגון זה רואה אני את רוח הקודש של רבי נחמן".

לאחר הסתלקות רבינו, היה ר' חייקל נוסע לפרקים אל מוהרנ"ת, שאצלו התקבצו רבים מתלמידי רבינו הקדוש להשיב את נפשם בהשארתו הנצחית.

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support