רבי זלמן ממדבדיבקה
רבי זלמן ממדבדיבקה – תלמיד מוהרנ"ת
נולד לאביו רבי ישעיה שלום, בנו של רבי יוד'ל תלמיד רבינו. בהגיעו לפרקו נשא לאשה את בתו של רבי לייב מוואטשקע, מתלמידי רבינו.
גדול בתורה וביראה היה רבי זלמן, וכשעלה אביו לארץ הקודש, מילא את מקומו על כס ההוראה. בכך היה דור שלישי למורי הוראה במדבדיבקה, אחרי אביו רבי ישעיה שלום וסבו רבי יוד'ל.
נוהג היה בכל ערב ראש השנה, בבואו לאומן, לערוך סיום על ארבעת חלקי השולחן ערוך ומפרשיו, ולאחר מכן היה עולה ביראת-קודש להשתטח על ציון רבינו הקדוש.
רבי זלמן דבוק היה מאד במוהרנ"ת, ועקב כך סבל מרדיפות מצד אנשי עירו. פעם, כששהה בבית-המדרש, נעלו המתנגדים את הדלת בעדו, והחלו משמיעים דברי חירופין על רבי נתן, כשהוא נאלץ לשמוע את דברי הבלע.
לאחר אותו מעשה, נסע לרבי נתן לשבת. כשנכנס לחדרו של מוהרנ"ת ראהו יושב בדביקות לפני קונו כשפניו מאירות באור שלא מעלמא הדין. לפתע הבחין בו מוהרנ"ת, םנה אליו בחביבות: "אה, זה זלמן?" ומיד נראה כאדם רגיל – – –
לאחר מכן שח רבי זלמן: "התפעלתי מהפשטות שלבשו פניו ברגע אחד – יותר מן האור שקרן מהן קודם לכן!"
הוא סיפר בכאב למוהרנ"ת על הסבל שנוחל הוא בעירו, ורבי נתן שוחח עמו שיחה נלהבת במעלת השתיקה וההבלגה על ביזיונות. דבריו הקדושים היו לו למשיב נפש.
פגש פעם רבי זלמן במתנגד הנודע עקיבא מאירצ'ס, שהתפרסם כלמדן גדול, ושאל אותו: "כיצד מלאך לבך להעליל בפני הרב מסווראן על מוהרנ"ת שראית אותו אוכל בשר בתשעה באב?"
"האמן לי", השיב לו אותו בעל-מחלוקת, "כי אמת דיברתי. באותה שנה חל תשעה באב בשבת – וכי שאל אותי הרב מסווראן באיזה יום בשבוע היה זה?!"
עקב הרדיפות שעבר במדבדיבקה, עקר רבי זלמן בימי זקנותו לבבריניץ, שם תמכו בו חסידי ברסלב שדרו בעיר וסייעו לו בפרנסת ביתו. בכל פעם שהיו נותנים לו צדקה, היה מעודד אותם ואומר: "בנתינתכם זו זכיתם לשבר חלק מן האכזריות שבלב (ע"פ דברי רבינו בליקוטי מוהר"ן ח"ב ד) ובכל פעם שתתנו, תזכו לשבר עוד ועוד מן האכזריות ולהפכה לרחמנות".
לבנים משלו לא זכה רבי זלמן, וכיון שהשתוקק להבעיר את אורו של רבינו בלבם של אחרים, היה מרבה לשבות בעיירות שונות, בהן עורר והלהיב את חסידי ברסלב לעבודת ה' בדרך רבינו. כן היה מקרב נפשות, שטרם טעמו מן האור כי טוב, אל ה'נחל נובע'.
החסיד רבי נחמן ממרייאנובקה, כותב באחד ממכתביו לאביו רבי צבי טרוביצר מצפת: "אמרתי עם עט הסופר לכתוב את אשר שמעתי מפי הרב ר' זלמן נרו יאיר דקהילת קודש מדבדיבקה, בראש השנה, חידוש נפלא שהעלה בשכלו הזך, על מאמר רבינו ז"ל בסימן כ"א, התורה הנקרא 'עתיקא טמיר וסתים'…" (הדברים הנפלאים במלואם, מובאים בספר 'שארית ישראל' עמ' כט).
אומר היה רבי זלמן – על משקל דברי רבינו בשבח פיוט ה'אקדמות' – 'איזה רכוש נפלא יש לנו – השיר 'אזמר בשבחין', עם המילים של האר"י הקדוש, והניגון של רבינו הקדוש!"