ראשי > ימי זכרון > לא ידוע > רבי וועלוול מאומן

רבי וועלוול מאומן

רבי וועלוול מאומן

ב

מקום קבורתו:

רבי (זאב) וועלוול מאומן

מנעוריו היה מתמיד גדול בתורה. לחברותא לקח לו את ר' נתן ר' נחמנ'ס. (האב ר' נחמן היה בן מוהרנ"ת, עלה בסוף ימיו לארץ הקודש ונפטר בה, נטמן בהר הזיתים) ויחד עסקו בתורה ועבודה. בגיל שש עשרה כבר הוסמך רבי זאב (וועלוול) להוראה.

למד במשך תקופה אצל דיין מעיר טפליק שהיה מחסידי ברשאד. אותו דיין היה נוהג להגות בספר הקדוש ליקוטי מוהר"ן. "פעם אחת", סיפר ר' זאב, "ראה אותו מתנגד לומד בספר זה ושאל אותו כיצד הוא לומד בו, כשבסוף הספר 'מדרש פנחס' מובאים דברים שמהם משמע לכאורה שרבי רפאל מברשאד התנגד לרבינו.

"החל הדיין מורט שערותיו כשהוא נסער כולו: 'געוואלד, הרי אני הייתי נוכח שם בשעת מעשה – וההיפך הוא הנכון! ר' רפאל שמע אנשים מדברים נגד מוהר"ן, וגער בהם מאד: 'היתכן לבזות תלמיד חכם צדיק וקדוש כמוהו?!' אלא שכותב הסיפור שגה בכתיבתו, באופן שיכול להשתמע ההיפך" (הסיפור התגולל באריכות במכתבו של רבי מרדכי הלברשטאט, שנדפס בספר 'שבחו של צדיק).

מלבד התמדתו הגדולה, כאשר בכל שנה הוא מסיים את הש"ס כולו, היה ר' זאב עובד ה' נלהב, מרבה להשתטח על ציון רבינו ולהתבודד ביערות.

בצעירותו זכה להכיר את רבי משה ברסלבר, תלמידו המובהק של מוהרנ"ת. "בהיותי נער" סיפר ר' זאב, "ראיתיו פעם כשהוא מהלך בבית המדרש כשספר ליקוטי הלכות בידיו והוא מתייפח בבכי עז… השתוממתי על המחזה, והצצתי לראות איזו 'הלכה' לומד הוא עתה, לקחתי כרך דומה ועיינתי באותו עמוד, אך לא הבנתי איזה דבר מיוחד ראה שם שהביאו לידי בכי.

"כששאלתי אותו לפשר בכיו, אמר לי רבי משה: "אם היית שומע את היהודי הזה (מוהרנ"ת) אומר את ה'הלכה' הזו, גם אתה היית מתרגש עד לכדי בכי" – – –

ר' זאב היה רגיל לספר זאת בהתרגשות גדולה. ללמדך איך למדו אנשי מוהרנ"ת 'ליקוטי הלכות'.

ר' זאב היה ידיד קרוב ותלמיד-חבר של רבי אברהם ב"ר נחמן, ופעמים רבות התלווה אליו בלכתו לציון רבינו בחצות לילה.

כותב רבי משה גלידמאן מצ'נסטחוב, גיסו של רבי לוי יצחק בנדר, כי שמע מר' זאב ש"בנערותו (של ר' אברהם ב"ר נחמן) היה מנהגו בכל לילה לקום בחצות, אפילו בחורף, בקור גדול, ולילך בהמקוה. והמקוה היה קר מאד, כידוע במדינת רוסיא, ואף על פי כן לא נמנע מזה, והיה לו זריזות גדול מאד מאד. ואחר כך הלך להציון הקדוש, והיה שם כל הלילה, עד אור הבוקר. והתפלל שם בהתעוררות ובהתלהבות גדול מאד. כך שמעתי מרבי זאב מאומן ז"ל, שסיפר לי שהיה דרכו לילך עמו ביחד למקוה ואחר כך על הציון הקדוש.

"וגם סיפר לי, שכמה פעמים אמר לו ר' אברהם ז"ל שילך לביתו תיכף כשבא על הציון הקדוש בחצות, כי נתלהב לבו לדבר דיבורים לפני ה' יתברך ולא היה רוצה שישמע מה שהוא מתפלל".

ר' זאב, שברבות השנים נקרא באומן 'ר' וועלוול הזקן', היה כאמור עובד ה' מופלא, תפילתו היתה במתינות גדולה, בנגינה, בנעימה ובדביקות. רבי הירש לייב ליפל, שהגיע לאומן כנער צעיר, היה שוהה רבות במחיצת ר' וועלוול ומקבל ממנו התעוררות בעבודת ה'.

נסתלק לעולמו בשנות תרצ"ז-צ"ח.

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support