רבי הלל מיכאליץ
נולד בפשדבורז שבפולין, לאביו ר' ישראל שהיה סוחר בדים ויחד עם זאת ירא ה' מרבים.
בפשדבורז התגורר אז הגאון החסיד רבי אפרים קרקובסקי, הידוע בכינויו 'ר' אפריימ'ל', צדיק וקדוש ובעל מידות נאצלות ששימש כמורה הוראה, וכעין אדמו"ר להמוני חסידים ואוהדים.
הלל, שהיה נער צעיר, זכה ללמוד תורה מפיו ולספוג אל קרבו מיראתו וצדקותו.
לא פעם אף התלווה אל רבי אפרים בנסיעותיו לגדולי הדור. על אחד מאותן נסיעות, אל הרה"ק רבי אליעזר דוד מרדושיץ המכונה 'הסגי נהור', היה ר' הלל מספר בהשתאות:
דרכו של רבי אליעזר דוד הייתה להרבות בטבילות במקווה, כמו כן לא הושיט ידו לשלום לאיש בטרם טבל הלה קודם לכן, וגם אז עשה זאת כשידו עטופה במגבת.
כשהגיע רבי אפריימ'ל לרדושיץ, היה מותש מתלאות הדרך ופנה תחילה אל בית המדרש. נודע על כך ל'סגי נהור'. לא המתין לרגע ומיהר לשם. כראות רבי אפריימ'ל אותו, קם מייד בחרדת קודש והתנצל שלא בא הוא לקבל את פניו קודם, יען כי טרם טבל במקווה, מפאת טורח הנסיעה.
אך שמע רבי אליעזר דוד את דבריו, נטל את ידו בחיבה גלויה, וקרא בתמיהה: "האתה זקוק למקווה!? הלא ידך קדושה וטהורה!"
מדי קיץ, נהג ר' ישראל, אביו של ר' הלל, לממן לרבי אפרימ'ל ומשפחתו נופש באחת מעיירות הקייט, שכן חלוש היה מטבעו, ונזקק למנוחה מבריאה. אל מעונות הקיץ היה מתלווה אליו הלל הצעיר, כדי להתבשם במחיצתו ולשתות ממעיין תורתו. כך זכה ר' הלל להתקרב לאורו של הנחל נובע מקור חכמה.
שנים ספורות טרם עלה הכורת על יהדות פולין, גמלה בלב ר' ישראל מיכאליץ ובנו ר' הלל ההחלטה לעלות לארץ ישראל.
במכתבו אליהם מאותם ימים, כותב רבי אפריימ'ל: "מה אשיב לה' כל תגמולוהי עלי, שזכיתם להסכמה לנסוע לארץ הקדושה ונשברה המניעה הזאת. כן יעזור ה' יתברך לשַבר כל המניעות, ומאוצר מתנת חינם יחננו, לנסוע לשם חיש קל מהרה מתוך הרחבה.
"ועתה אתם ברוכי ה', לאשר כי אתם ידידים ואוהבים נאמנים לי אהבה שאינה תלויה בדבר, לזאת הנני מבקש מכם בקשה גדולה, לאשר כי תהילה לא-ל נכסוף נכספתי גם כן לנסוע לארץ הקדושה, ארץ חמדה טובה ורחבה. לזאת, נא כאשר יעזור ה' יתברך לכם ותזכו לדרוש לציון, לנסוע לארץ הקדושה, זכרו נא גם אותי ליקח עימכם שם בצוותא."
ר' הלל ואביו זכו להוציא את תוכניתם לפועל, עלו ארצה והתיישבו בתל אביב, שבאותה עת חיו בה קבוצה מחסידי ברסלב.
ר' הלל לא שכח את רבו שמעבר לים, ועשה מאמצים מרובים עד שעלה בידו להעלותו ארצה.
ר' הלל אף תמך כלכלית ברבי אפרימ'ל כל ימיו, ולאחר פטירתו ישב עליו שבעה, ואמר קדיש במשך שנה שלימה.
רבות פעל למען כבוד השבת, ומדי יום שישי מסובב היה בין החנויות בתל אביב ומזכיר לבעליהן כי שבת קודש ממשמשת ובאה, ועליהם לסגור את החנות.
ר' הלל נפטר בדמי ימיו, ביום כ"ח לחודש ניסן שנת תשי"ט.
הודות לקשר המכתבים שלו עם רבי אפריימ'ל, נותרו מכתביו של רבי אפריימ'ל המלאים חידושי תורה נפלאים על פי הקדמות רבינו, והובאו לדפוס בספר 'עונג שבת'.