רבי דניאל זגרייסקי – 'רבי דניאל גר צדק'

מהתופעות המופלאות של תקופת ערב מלחמת העולם השנייה, הייתה התגיירותם של רבים מגויי הארץ, שהפכו ליהודים נאמנים וחסידים נלהבים.

היו אלו אנשים נכבדים, שנטשו את מעמדם הרם, עיסוקיהם, משפחתם וחבריהם – כדי להסתפח אל נחלתו של העם הנבחר, הנרדף והנתון למשיסה בין האומות.

כפר אחד היה באזור אומן, בשם סיניצה. תושביו הנוכרים היו מלומדים ועשירים. כולם החליטו פה אחד לחבור לעם ישראל. אולם בבואם אל הרבנים, נדחתה בקשתם על הסף; הרבנים פחדו להיענות לבקשתם, מאימת השלטונות – – –

אך תושבי סיניצה לא אמרו נואש; הם פנו אל חסידי ברסלב באומן והתחננו בפניהם שיסייעו להם להיכנס תחת כנפי השכינה. החסידים נחלצו בכל לב לעזרתם והצליחו לשכנע את רבה של אומן לגיירם, כשהם נוטלים על כתפיהם את כל האחריות לכך.

כשזכו גרי הצדק לבוא בברית – לא היה קץ לאושרם. הם הפכו לחסידי ברסלב בלב ובנפש. בראש השנה, מילאו שולחן שלם ב'קלויז' שבאומן.

לאחר עליית הקומוניסטים, מסרו נפשם על שמירת השבת, וחלקם אף שילמו על כך בחייהם.

כששאלו אותם החסידים, מה הביאם להתגייר, סיפרו: "מצאנו בספרי דתנו הקודמת, סתירות מרובות, והגענו למסקנה כי זוהי דת שקרית, ורק תורת משה – אמת היא."

היה זה פירוש מוחשי לדברי רבינו הקדוש בתורה יז שב'ליקוטי מוהר"ן' חלק א, שכאשר האוויר "נח וזך וצלול', יכולים דיבורי האמונה של הצדיקים להגיע למרחוק, עד כדי כך שגויים מוצאים בספריהם דברים שהם היפך דתם.

החסיד המופלא רבי נחום שוסטר, חיבב מאד את הגרים הללו, ואף עקר את מגוריו לכפר סיניצה, כדי להימצא במחיצתם.

הוא היה מלמדם תורה ויהדות. כמו כן היה משכים יחד עימם בחצות לילה ויוצא בחברתם אל היער – להתבודדות.

הגרים אהבוהו מאד, וכשנפטר ר' נחום לעולמו, התאבלו מאד על מותו וקברוהו בכפר מגוריהם.

כשנודע על כך מאוחר יותר לר' יואל, בנו של ר' נחום, שהתגורר בחרקוב, רצה להעביר את קבר אביו קרוב אליו, אך כשהגיע לסיניצה עם אישורי ההעברה מטעם השלטונות, נזעקו הגרים במחאה: "לא ניתן בשום אופן שיוציאו צדיק כזה מתוכנו"!

החסיד הגדול רבי שמשון ברסקי, קיים אף הוא בכל לבבו את ציווי התורה "ואהבתם את הגר;" הוא קרב אותם קירבה יתירה, ונהג ללמוד עמם בספרי רבינו הקדוש.

במכתביו לחסידי ברסלב בפולין, אף התעניין במצבם הרוחני והגשמי של הגרים שבארצם – "ובפרט להודיעני משלום הגרים רבי דוד סאטאוויש, רבי יצחק גילרמאן ורבי אליעזר לאנגער. תפרוס בשלום הגרים הנ"ל לכל אחד ואחד. נכספתי לכתוב להם בייחוד איזה דיבורי אמת הנובעים מדעת אדמו"ר ז"ל."

מיקירי גרי הצדק שבקרב חסידי ברסלב באומן היה רבי דניאל זגרייסקי.

בשנות השואה איבד את אשתו וילדיו; וכאשר התחנן בפני הרוצחים: "הירגו גם אותי; יהודי אני"! סרבו הרשעים, התבוננו בתווי פניו הנוכריים וענו לו: "אינך יהודי" – – –

למרות אסונו הגדול, לא שקע ר' דניאל בייאוש; הוא עסק בכל מרצו למען היהדות. בתקופת השואה הסתיר שק מלא זוגות תפילין, ולאחר סיום המלחמה פעל לשיקום חיי היהדות באומן.

בערוב ימיו עלה לארץ ישראל והשתכן ב'מושב זקנים המאוחד' בקטמון. לעתים קרובות היה מגיע לבית כנסת ברסלב 'אור אברהם' בשכונה.

ייזכר לטוב הנגיד ר' שבתי טראוויצקי, יליד אומן שחי בארה"ב, שהיה תומך בו כספית.

ר' דניאל נפטר בירושלים, בתשעה באב שנת תשל"ט ונטמן בבית הקברות בסנהדריה

(באדיבות ד. ברסלבר, עלון 'אוצרות')