ראשי > ימי זכרון > סיון > רבי בירך רובינזון

רבי בירך רובינזון

רבי בירך רובינזון

כ״ו בסיון תשנ״ה

מקום קבורתו:

הר הזיתים, ירושלים

רבי חיים בֵּירַך רובינזון

נולד באוסטרובצה שבפולין לאביו רבי פנחס רובינזון, שהיה מחסידיו של האדמו"ר מסוכדניוב – רבי אלימלך יעקב יצחק רבינוביץ מגזע "היהודי הקודש" מפשיסחא.

נערים צעירים היו ר' בירך ואחיו ר' ישראל דוד, כשהחלו ללמוד בבית-המדרש הישן באוסטרובצה, כפי שנהוג היה באותם ימים בעיירות רבות ללמוד בביהמ"ד אברכים ובחורים יחדיו.

ב'בית המדרש הישן' של העיר ישב אז ולימד אחד מגדולי גאוני פולין, רבי אברהם יצחק וייסזאנד הי"ד, מי שהיה מבכירי תלמידי ה'חפץ חיים'. רבי אברהם יצחק התיישב באוסטרובצה לאחר נישואיו עם אחייניתו של הגה"ק רבי מאיר יחיאל האלשטוק האדמו"ר מאוסטרובצה, ומאז יצא שמו לפניו כגאון ובקי בכל מכמני התורה, ובעל הסברה נפלאה. הכל אהבוהו, ואבות השתוקקו שילמד את בניהם, כפי שכותב רבי בירך שהיה מתלמידיו: "ההורים וגם התלמידים היו שבעי רצון מהלימוד שנלמד. אני זוכר עוד שב'זמן' אחד היה לומד מסכת יבמות עם תוספות עד פרק 'הערל' דף ע', וב'זמן' השני היה לומד מסכת בבא קמא עם תוספות. הטעם עוד מונח בפי…" כל יושבי ביהמ"ד הורגלו, שכאשר נתקלים בקושי בלימודם, ניגשים לרבי אברהם יצחק, והוא מאיר את עיניהם בהבנת הדברים.

רבי אברהם יצחק היה מקושר בעבותות אהבה ברבינו הקודש ה'נחל נובע' ובדרכו הטהורה. הוא התקרב לברסלב עוד בימי מגוריו בלודז', על ידי החסיד הנלהב רבי שלמה גבריאל. עם תלמידיו הצעירים, כמעט לא דיבר רבי אברהם יצחק בחסידות, אולם כטבעו של מי שנכנס לחנות בשמים שנדבק בו מהריח הטוב, התקרבו על ידו אברכים ובחורים רבים לדרכו של רבינו וביניהם רבי חיים בירך דנן ואחיו הגדול רבי ישראל דוד הי"ד.

אביהם רבי פנחס לא התנגד להתקרבותם. אדרבה, החל לומד אף הוא בספרי רבינו, ופעם אף אמר לבניו, שכשיפתחו הגבולות, ייסע עמהם יחד לאומן. כשנוסדה באוסטרובצה ישיבת 'הלכתא כנחמני' של חסידי ברסלב, והחסיד רבי יצחק ברייטר נתמנה בה למשגיח כללי, זכה רבי בירך לשמוע מפיו דיבורים חמים ממעיינו של רבינו.

וכך הוא מספר: "הכוח המושך היה כל כך גדול, שכל אחד היה משתוקק ומצפה כל היום עד הלילה, שיבוא ביחד עם רבי יצחק לשמוע ממנו דברי אלוקים חיים, דיבורים הנובעים מה'נחל נובע'. וגם אני בעצמי, הגם שהייתי עוד צעיר באותו זמן; אחר 'הנחת תפילין' דיבר עימי הרבה, והלכתי עמו ליער על התבודדות. ופעם אחת רציתי לשמוע ממנו מה מדבר, לפי שבאמת אז לא ידעתי הרבה וכו' ולא שמעתי כלום, רק שמעתי אותם הדברים: 'ריבונו של עולם! ריבונו של עולם!' , ואמר לי: 'לך הלאה קצת' ".

לבם של האחים ר' בירך ור' ישראל דוד יקד להדפסת ספרי רבינו, ובשנת תרפ"א, בהיותם עדיין נערים צעירים, הדפיסו בלובלין בבית הדפוס של ר' לייבל פראמפעלער מחסידי ברסלב, את הספר הקדוש חיי מוהר"ן. כמו כן, ערכו עם חבריהם סעודות הילולא לרבינו ומוהרנ"ת.

לאחר נישואיו התגורר ר' בירך בעיירה סאליף הסמוכה לאוסטרובצה, ומשם התכתב מדי שבוע עם חברו ר' משה'לה אוסטרובצר בחידושי תורה מספרי רבינו. בסאליף היתה לר' בירך יחד עם שותף טחנת-קמח שממנה התפרנס. כששמי פולין התקדרו בעבים, והנאצים ימ"ש הגיעו לסאליף, החרימו את טחנת-הקמח.

גם בהיותו במחנות הנאצים ימ"ש, בימי הסבל והתלאה, היה ר' בירך למשענת לאנשים רבים, שבורים ורצוצים. בתוך ההסתרה הנוראה תמך בהם ועודד אותם.

ר' בירך איבד בשואה את אשתו וילדיו. לאחר המלחמה התיישב בארצות-הברית, ושם פעל והפעיל למען האדרת שם רבינו והפצת דעת קדשו. בין פעולותיו הכבירות – תרם מהונו לקניית המגרש שעליו נבנה ביהמ"ד דחסידי ברסלב במונסי.

הקים משפחה מחדש וזכה לראות צאצאים ההולכים בדרך התורה הקדושה ודבקים בדעת רבינו. נפטר בשבת-קודש פרשת שלח, כ"ח בסיון שנת תשנ"ה.

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support