ראשי > ימי זכרון > טבת > רבי אשר זליג מטפליק

רבי אשר זליג מטפליק

רבי אשר זליג מטפליק

י״ט בטבת תרנ״ח

מקום קבורתו:

צפת, ארץ ישראל

רבי אשר זעליג מטפליק – תלמיד מוהרנ"ת

נולד לאביו רבי נחום יהודה ב"ר קלונימוס קלמן, שהיה תלמיד חכם מופלג.

רבי אשר זעליג היה ידוע בעירו טפליק כגדול בתורה ואהוב על הבריות, והיו מכנים אותנו בחיבה "הרבי ר' זעליג", אך הוא מצדו לא החזיק טובה לעצמו. בנו החסיד הנודע רבי משה יהושע המכונה ר' אלטער טעפליקער כותב עליו: "אבי מורי ורבי המופלג בתורה, הגה בתורה ובתפילה יומם ולילה, העניו ושפל ברך".

זכה רבי אשר זעליג להסתופף בצלו של מוהרנ"ת, ואף בניו היו חסידים נלהבים ודבקים ברבינו ובתורתו.

בהיותו כבן ששים שנה, החליט לעלות לארץ הקודש ולחיות בה את שארית ימיו. בכ"ז באייר תרמ"ו הפליג עם זוגתו ואמו מנמל אודסה, ובט"ו בסיון הגיעו לצפת והתיישבו בה.

גם בצפת התחבב על הכל. היה יושב ולומד בבית-הכנסת האר"י, וכל מי שהתעוררה לו שאלה בלימודו, היה ניגש אליו ושואלו, והוא היה מאיר עיניו בהבנת הדברים.

בחורף תרנ"ז, נפל למשכב. קרא לשלושה מבני העיר; רבי שלום מבארטשאן, רבי נחום אתרוג ומחותנו רבי נתן מטירוביצה – מחסידי ברסלב, והורה להם לכתוב צוואה, ומינה אותם לאפוטרופסים על נכסיו, תשלום הכתובה לאשתו, הירושה לבניו, חלוקת הצדקה מממונו וכו'.

בין השאר נכתב בצוואתו: "הבית שיש לי כאן ימכרו האפטרופסים תיכף אחר מלאות ימי, ואותם הדמים שיקחו בעד הבית, וכן המעות מזומן אם ישאר אחר מלאת ימי, והן החובות שיהיה לי ביד אחרים אחר מלאות ימי, והן המעות שיהי' להם מן המטלטלין שימכרו אותם – ישלחו לבניי לחו"ל; אחד שמו משה יהושיע ונקרא בפי כל אלטער, ואחד שמו דוד, יושב בעיר לאדיזין סמוך לעיר טעפליק…

"ולמצוה גדולה יחשב להאפטרופסים בעבור זה שישלחו מעותיי ויגיע כפי לבניי, כי הם תלמידי-חכמים גדולים ואנשי מעשה וטפלי תלוים בהם, והם עניים גדולים שאין להם ממה לפרנס עצמם אפילו פרוטה אחת".

ביום ה' פרשת שמות, י"ט טבת תרנ"ח, נפטר רבי אשר זעליג לעולמו. רבי נתן מטירוביצה שלח לבנו רבי אלטר העתק מצוואתו ותיאור ימיו האחרונים:

"הנני לבאר לכבודו איך נפטר אביו המנוח הקדוש ז"ל. היינו כבר היה חולה מאחר סוכות, אך אעפ"כ היה הולך בכל פעם להתפלל בביהכ"נ בציבור, ורק כזה ערך ששה שבועות שהיה חולה מאד על ההוסט (= שיעול), וכן הרגליים שלו היו נפוחים ולא היה יכול לילך, ורק פעם בשבוע היה הולך להתפלל בצבור – בעת שהוקל עליו החולי. ונפטר בשם טוב, היינו כל העיר אומרים עליו שבחים בשוק שהיה איש כשר, ופשוט ועניו באמת, ושפל ברך, ולא נגע זבוב. והיה יושב ולומד בעצמו ועם אנשים בביהכ"נ האריז"ל – אורח חיים ומשניות, וכעת כל הביהכ"נ בוכין שאין כדוגמתו, שכל מה שאחד שאל אותו בעניין לימודיו, היה משיב כהלכה. חבל על דאבדין ולא משתכחין בעוה"ז, אבל בעוה"ב נמצאים וחיין חיים ארוכים, רק נחסר מסיטרא דילן.

"ואנכי הייתי אצלו בעת החולי, ודיברנו עמו מאדמו"ר הקדוש, מה'נחל נובע מקור חכמה'; והרבה דיבר עמנו, ואמר לנו שרואה שהוא צריך להסתלק. אף שאנכי אמרתי לו שבשנה אשתקד גם כן הייתם חולים והשי"ת עזר לכם, וגם היום לא יעזוב אתכם. ואמר לנו שיודע שמזה החולי לא יקום, ורק אמר לנו המדרש בענין משל שבכה על שהיה במקום שהיה ביכולתו ללקוט אבנים טובות ומרגליות בלי שום יגיעה – ובשם יהיו שווין הרבה. רק אנחנו אמרנו לו מאדמו"ר הקדוש שאמר, 'כשאני הולך לפניכם אל תפחדו כלל'.

"ונפטר בליל ד' סמוך לבוקר חמישי, י"ט טבת, ולא עיכב, ותיכף ומיד בא לקבורה, וכמעט כל העיר היו אצל הלוויה וכו'.

"ידידו נתן מטיראוויצע.

"מקום מנוחת אביו המנוח הק' ז"ל, בין אנשים מכובדים יקרים".

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support